האקדמיה ללשון
העברית בחרה במילה 'מטורלל' כמילת השנה. אני מניח שהאקדמיה לא שקלה את המילה "נאדג''',
שכמו המילים "בינג'', ו"ברידג'' מקורה באנגלית. "נאדג'' מככבת
במחקר חדש המשותף לחוקרות מהאוניברסיטה העברית ובנק ישראל.
החוקרות, מאיה
הרן רוזן ואורלי שדה, מתרגמות את המילה האנגלית ל-'תזכורת' בעברית. נראה לי שהמילה 'דחיפה' היא תרגום מדוייק יותר. ואילו המילה 'לְנַגֶ'ס'
היא המוסיקה שמאחורי ה-"נאדג''. מה למחקר כלכלי/חברתי ולניג'וס?
ב – 2017 החליטה
הממשלה להעניק לכל ילד עד גיל 18 מענק חודשי של 50 שקל שיופקד בתכנית חסכון.
משהגיע הנער לגיל 18 הוא יוכל להשתמש בכסף. הורים יכלו להוסיף 50 שקל לחודש כדי
להגדיל את הקופה לעת פתיחת תכנית החיסכון לשימוש.
בחודש פברואר של
אותה שנה שלח הביטוח הלאומי הודעות טקסט לטלפונים הניידים של כ – 40 אלף הורים
באזור באר שבע (יעני אזור מלא ערבים) ובני ברק (מלא חרדים) ובהן תזכורת על
האופציות של ההורים להשתתף בחיסכון. המחקר בדק את ההשפעה של הניג'וס הזה על מקבלי
ההודעות.
חשיבה ממוקדת
נמצא כי אצל
הציבור הכללי (הלא ערבי והלא חרדי) שיעור הפעילות ההורית גדל בכ – 15%. אבל אצל
היהודים החרדים והערבים השיעור היה נמוך בכמחצית. נו, אז מה? מסקנת המחקר: נדרשת
"חשיבה ממוקדת".
אני מבין מכאן
שלדעת החוקרות, בממשלה אין חשיבה ממוקדת. אני לא זוכר ביקורת כל כך קטלנית על
הממשלה מצד האקדמיה והבנק המרכזי. במיוחד אם גורסים, כמוני, שאין דבר כזה
"חשיבה לא ממוקדת". ואם כך, למעשה מאשימים את הממשלה בכך ששם לא חושבים.
אפילו ברשימה המשותפת לא אומרים על הממשלה דברים איומים שכאלה.
ממוקדת במה? אם
הבנתי אז זה לא מספיק לשלוח תזכורות בטקסט. צריך גם סירטונים, הרצאות ואין לשלול
גם הופעות סטנד אפ המוניות כדי לעודד את הציבור לזכור וגם להידחף לזרועות הממשלה.
SMS לגיל השלישי
אמנם המחקר נראה
טיפשי ומסקנתו על חשיבה ממוקדת נראית חתרנית, אבל יש לזה שימוש דווקא לגבי תושבי
המדינה שגילם 75 ויותר. בגיל הזה, בממוצע, שוכחים יותר מאשר זוכרים. על כן מדוע
שהממשלה לא תזכיר בהודעת טקסט לכל הזכאים איזה יום היום. אכלת ארוחת בוקר? אתה
זוכר שהיום זה יום הברוקולי? ובימי שלישי: בסרט כבר היית? מזכיר הממשלה – תזכורות
הן עבודתו - יכול לשלוח הודעות טקסט לשרי הממשלה מטעם מרצ "את מצע מרצ
קראתם?" ויש עוד.
אני מבין שבדיקת
היעילות של הודעות טקסט היא נושא חשוב מאוד בימים אלה כאשר הטלפון מוצף בהודעות
שכאלה. ובכל זאת יש איזה עניין שולי שהיה ראוי לבדיקה: מי צריך את התכנית הממשלתית
הזו? אם החוקרות היו מתעניינות מעט יותר הן היו מגלות כי אם רוצים לשים כסף על
שיפור החינוך – החסכון נועד בעיקר למימון השכלה גבוהה – אז דווקא הגיל הרך הוא
הקבוצה שהתשואה על השקעה בה היא הגבוהה ביותר. גני ילדים בחינם, למשל.
אני מבין שההצעה
הזו תישמע קטנונית. החוקרות לא באו לעסוק במדיניות ממשלתית אלא באופן ש-SMS משפיע. הן עם רגליים
נעוצות בקרקע ולא מעופפות עם תכניות חינוכיות או לא כל כך. מכאן הצעתי שהממשלה
תכריז על יום הברוקולי ותשלח תזכורות לניידים של הקשישים כולל מתכון, אם אפשר.
ובהזדמנות זו גם הודעה לטעון את הניידים כי זה מגדיל ב 15% את אכילת הברוקולי –
ירק מאריך ימים.
לבריאות.
