יש להניח שחלק מהקוראים של הבלוג הזה טרם עשו הכרה עם דיוויד פרוסט. אז תכירו: לורד פרוסט היה השר לענייני ברקזיט בממשלת בריטניה, והוא התפטר מתפקידו לפני כמה ימים. האיש נימק את התפטרותו בכמה סיבות. חרה לו שהממשלה בראשות בוריס ג'ונסון נסוגה מעמדתה להכיר בזכות התושבים שלא לעטות מסיכה לעת קורונה/אומיקרון ולא לשמור מרחק איש מרעהו. היא גם החליטה להעלות את דמי הביטוח הלאומי למימון ההוצאות התופחות לטיפול בחולי קורונה, והיא כנראה מתקפלת מעמדתה הקשוחה ולפיה לבית הדין האירופי לא תהיה סמכות במחלוקת על הסדרי הסחר בצפון אירלנד (שבריטניה התעקשה שהיא חלק בלתי נפרד הן מאנגליה והן מהאיחוד האירופי).
ובתמצית: פרוסט
הוא איש אולטרה ימני. די דומה לאדם בשם נפתלי בנט שכתב לפני כשנה ומשהו ספר ובו
ביקורת קשה על ממשלת נתניהו בכל הקשור לטיפול בקורונה. אלא שבנט של היום הפך עורו
ומבקש להנהיג כאן איסורים כדי לצמצם את נזקי האומיקרון. היו ימים.
כך נראית הדילמה
הראשונה של הקפיטליסט ה"טהור": האם להטיל מגבלות על הציבור כדי לצמצם
(לכאורה או שלא) את התפשטות המחלה ובכך לפגוע בזכות של כל אדם לנוע בחופשיות
ולפתוח את עסקו לכל דורש? בקיץ ממשלת בריטניה הנהיגה חופש מוחלט. עתה, בחורף, היא
מדינה "אדומה" ונגועה, ובתי החולים שלה מלאים עד כמעט אפס מקום. ימני טהור
כמו הלורד שלנו בוחר בחופש ההדבקה.
גירעון או מס
הדילמה השנייה
היא בענייני מיסוי. בשנתיים האחרונות בחרו כל המדינות שהיו מסוגלות לעשות כן
להגדיל את הגירעון התקציבי ולממנו בהדפסת כסף כדי לטפל במגיפה. הימין, בהנהגת
דונלד טראמפ, עשה את זה כאילו הוא ממפלגת העבודה. כאשר הקורונה החלה לדעוך ביקשו
בימין לחזור למקורות – תקציב מאוזן. אלא שאומיקרון טרף אלפי אנשים והדילמה חזרה.
ממשלת בריטניה החליטה להעלות מסים ולימני הטהור זה גרם לחץ דם גבוה וחשש להתקף לב.
הדילמה השלישית
היא בענייני אינפלציה. בשנה וחצי הראשונות למגיפה ברוב המדינות המפותחות היתה
אינפלציה אפסית. בחצי השנה האחרונה יש בכולן עליה חריגה בקצב העליה של המחירים.
בארה"ב, למשל, הגיעו כבר לשיעור של 6.8%. בגוש היורו, נורווגיה, קנדה וניו
זילנד – כ – 5%. ישראל, בינתיים, יצאה בזול – רק 2.4%. מה עושה הקפיטליסט הטהור?
יש הטוענים כי כך זה בכל יציאה ממשבר: האינפלציה קופצת, קצת. אלא שמהמשבר של 2008
יצא הקפיטליזם בלי קפיצה כזאת. על כן בארה"ב הודיע הבנק המרכזי שהוא מפסיק
להדפיס כסף (הרחבה כמותית בלשון המכובסת של כלכלנים). בבריטניה ונורווגיה העלו את
הריבית. אלא שאם נלחמים באומיקרון/קורונה באמצעות הגבלות על הפעילות הציבורית,
הגבלות על תיירות, הגבלות על בתי עסק וכדומה – לתת "מכה" לאינפלציה בצורת
העלאת ריבית נראית אופציה מסוכנת. מצד שני, אם לא מעלים ריבית, אז אולי האינפלציה
תתגבר.
פתרון נוסח ארדואן
מי שעבורו אין
דילמות בקפיטליזיסטן הוא נשיא טורקיה. אל
מול אינפלציה משתוללת ופיחות בערך הלירה הטורקית בהשוואה למטבע חוץ הוא הורה
להפחית את הריבית ולהעלות את שכר המינימום. פסיכי מופקר או מחדש הלכות קפיטליזם?
מה שבטוח הוא שלישראלים, מחפשי
ה"דיל" עם שקל חזק ולירה טורקית חלשלושה, "הכל כלול" הופך
ל"הכל כלול ובזול". צריך למהר כי יש סכנה שבנט יהפוך אותה מכתום לאדום.
