דיבידנד יציל ממס

 נתחיל עם שני שכירים ששכרם הוא 14480 ברוטו לחודש. אחד מהם מחליט לעשות מאמץ לקראת חופשת הקיץ והטיסות המתייקרות ועובד שעות נוספות ומצליח לקבל תוספת של 5000 שקל. השני יושב על התחת שלו בוהה בחשבון הבנק שלו ומוצא שזה עתה קיבל דיבידנד על סך 5000 שקל ברוטו.

מה מצב הנטו שלהם?

הראשון ישלם, על ההכנסה הנוספת, מס הכנסה בשיעור 31% ולכן הנטו שלו יגדל ב – 3450 שקל. השני ישלם מס הכנסה בשיעור 25% ולכן הנטו שלו יגדל ב 3750 שקל.

מדוע מקור ההכנסה היא רלוונטי לצורכי מס הכנסה. הרי מדובר בתוספת הכנסה, אז מה זה חשוב אם היא הגיעה מחפירת בורות, רווח מהימורים או דיבידנד? אבל לא פחות חשובה השאלה הבאה: אם כבר עושים סלקציות מהסוג הזה מדוע תוספת שמקורה מעבודה מופלית לרעה בהשוואה לתוספת שנופלת מתאגיד שמחלק דיבידנד?

אבל שילמתי מס חברות

לצורך השכלתי נברתי בספרות המקצועית ומצאתי הסבר אחד. מי שמקבל דיבידנד משלם רק 25% כי הוא משלם – כבעל מניה – גם מס חברות. אז צריך לחבר את שני המספרים האלה ולרוב הם גדולים יותר מ – 31%. הגיוני?

אם מחטטים בחשבון הבנק של אותו בעל מניה לא מוצאים שהוא שילם מס חברות כלל.  מי ששילם מס חברות הוא תאגיד שהוא יישות משפטית נפרדת. לכן, למשל, אם התאגיד לא משלם חוב לספק שלו – בעל המניה לא נושא בנטל כי זה חוב של "ישות משפטית נפרדת". מבחינה זו מצבו של מקבל הדיבידנד לא שונה ממצבו של השכיר הראשון: שניהם לא אחראים לאי תשלום חובות של תאגידים.

לא השתכנעתם? נעשה עוד צעד אחד. גם לשכיר הראשון יש מניה בתאגיד. אלא שהתאגיד שבו יש לו מניה רווחי ושילם מס חברות בשיעור של 20%. לעומת זאת התאגיד שבו לשכיר השני יש מניה, ובגינה גם קיבל דיבידנד, לא הרוויח אגורה ולכן לא שילם מס חברות. האם מכאן ראוי להגיע למסקנה ששיעור המס על דיבידנדים יהיה מותנה ברווח ובתשלומי המס של התאגידים? במציאות אין חיה כזו.

ההשקעות ירדו והריבית תעלה

בספרות המקצועית מצאתי עוד נימוק. אם המס על דיבידנד יועלה או אז "משקיעים" יירתעו מלשים את כספם בחיק תאגידים וכך לתאגידים יהיה מחסור בכסף להשקעות. הם יקטינו את השקעותיהם והכלכלה כולה תיסוג לאחור. או שהתאגידים ייאלצו לבקש הלוואות גדולות יותר כדי להרחיב ייצור. וזה יגרום להתייקרות הכסף עבורם ולצמצום הרווחיות.

זו העמדה המקובלת של הימין הכלכלי שענייני שיוויון במיסוי לא מדירים שינה מעיניהם.

מי צודק? כצפוי המחלוקת היא פוליטית בעיקרה. בשמאל – ליתר דיוק, במה שהיה שמאל – היו בדעה שצדק חברתי בתחום המיסוי חשוב יותר. שני חוקרים ביקשו לבדוק מה קרה כאשר השמאל היה שמאל ועשה את המהלך.

ב – 2013 הקואליציה של המרכז והשמאל בצרפת העלתה את המס על דיבידנד מ 15.5% ל – 46% על סוג מסויים של חברות פרטיות שהיוו אז רוב מכלל התאגידים. מה קרה לתאגידים מהסוג שעליהם חל המס המוגדל? הם הקטינו בשיעור ניכר את תשלומי הדיבידנד שהם משלמים ובכך צברו לקופתם עודפי מזומנים שנוצלו....להגדלת השקעות, הגדלת מספר העובדים ושיפור בשכר העובדים.

עכשיו נתאר לעצמנו ששני השכירים שלנו עבדו בתאגיד שמחוייב במס דיבידנד מוגדל ולכן בחר לא לשלם דיבידנד כלל. האם זה מצב עדיף על המצב הישראלי בו יש שיעור מס דיבידנד נמוך? כאשר בלי דיבידנד רמת ההשקעות והתעסוקה אף גדלו?

 

שתפו: