הזרקור הופנה
לעבר ח"כ ג'ידא זועבי (מרצ). היא לא הסכימה להצביע עם הממשלה על הצעת חוק.
ראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, נרתם למשימה ונרקחה עיסקה: זועבי תתפטר מהכנסת
ותתמנה קונסול בשנגחאי, סין. משהתברר לזועבי כי הליך המינוי ארוך ולא בטוח ביטלה
את העיסקה. בכך איבדה הממשלה את הרוב שלה בכנסת.
זועבי טיפשה.
אבל הזרקור היה צריך להיות מופנה כלפי שותפה לעיסקה - יאיר לפיד. הוא נהג כנוכל.
הוא ניסה למכור סחורה שאינה שלו ואינה בידו. על נפתלי בנט אומרים הרבה דברים. אבל
לקטגוריית הנוכל הוא טרם נכנס. בנט הוא ימני קיצוני. לפיד הוא שמרן ימני שמתחזה
כמי שנמצא במרכז הפוליטי. בדמותו ובפועלו – במקרה הזה המשך למינויים פוליטיים
מסריחים שהמציאו ממשלות העבר - טמון ההסבר מדוע הממשלה התפרקה ומדוע תנועת
"רק לא ביבי" היא נפל.
לאום או שיוויון
הכל התחיל עם
הבלוף הנקרא בטעות שמאל. גם בימים של טרום המדינה כל המפלגות ממפלגת הפועלים
המאוחדת (מפ"ם – שממנה מגיעה האות מ' למרצ של היום) ועד וכולל מפלגת העבודה
לא היו שמאל. הם הניפו דגל אדום אבל בזה הסתיימה השמאליות. הקיבוץ היה יותר חשוב
מחבריו. ההסתדרות היתה יותר חשובה מהעובדים. הלאום היהודי היה יותר חשוב
מהשיוויון. מאז גם הדגל נזרק.
לקח לתושבי
המדינה עשרות שנים להבין שמדובר בבלוף. החיסול הפוליטי בבחירות 1977 נבע מכך שיאיר
לפיד של אז – יגאל ידין וחבורת המרכז שלו – לקחו ממפלגת העבודה מספיק מנדטים וחברו
לגח"ל (הליכוד של אז) לשלוח את מפלגת העבודה לאופוזיציה.
מרצ, הליכוד והחינוך
מפלגת העבודה
היתה בשלטון בעת מלחמת 1967. היא נהגה בפלסטין והתושביה בדיוק כפי שנהגו לימים
ממשלת בגין, ממשלת שמיר, ממשלת פרס, ממשלת ברק, ממשלת נתניהו וממשלת בנט-לפיד. במקום
דגל אדום פטפטו בשמאל-מרכז על "שתי מדינות". לא התכוונו לאדום ולא
התקרבו לשתי מדינות.
לכן היה קל
ליגאל ידין ויאיר לפיד להיכנס לממשלות של הימין. כי למעט משפט או שניים לא היה
ואין הבדל בין המרכז והימין. מה שנותר מהשמאל זה חד"ש ומרצ.
מרצ ישבה עם
העבודה בממשלות של רבין וברק. ומה התועלת שהביאו למי שהאמין למצע של מרצ? אין
עניין ליברלי ושמאלי אחד שזכה לקידום בקואליציה הזו. שולמית אלוני ויוסי שריד היו
שרי חינוך בצלמו ובדמותו של נפתלי בנט בתפקיד הזה אצל נתניהו ויפעת שאשא־ביטון
עתה. האם תלמיד ישראלי יודע לאן נעלמה דיר יאסין, או יודע מי זה שפינוזה? (אולי
היהודי הכי חשוב בהיסטוריה האנושית)
חד"ש מצידה
יצרה חיבור עם לאומנים ודתיים מוסלמים. תמונת ראי של הקואליציה הממשלתית אבל בזהות
ערבית. נו, אז?
לפיד והביב
מה שקרה השבוע
בארה"ב הוא ואריאציה על ההתבטלות של השמאל והמרכז לפני הימין. שם בית המשפט
העליון איפשר למדינות בפדרציה האמריקאית לאסור הפלות לנשים בהריון. יפי נפש
ישראלים ציקצקו. ומה כאן? פה אסור לאישה להפיל אלא באישור ועדה. האם מרצ והעבודה
דרשו לבטל את האיסור הזה כאשר נכנסו לממשלה? האם דרשו ששפינוזה לא יהיה מוקצה מחמת
שנאת החרדים ויילמד בבתי ספר?
להקים ממשלה על
בסיס " רק לא ביבי" אבל להשאיר את הביב זורם במערכת המים הישראלית זו
ערובה לכך שהביביזם ימשיך לשלוט כאן. חוץ מזה שביבי לא ראש ממשלה, דבר לא השתנה
במציאות החיים של הישראלים, ערבים כיהודים.
אם בבחירות
הקרובות לחסידי ה"שינוי" לא תהיה תכנית להבדיל עצמם מהביב תמיד יימצאו
אורבך, שיקלי, ביטון, סילמן וזועבי שיחפשו חלופות ללא־כלום הנקרא ממשלת שינוי.
