החודש היה אמור להיות חג גדול בישראל. לא מסובך להבין שהחג לא מתקיים. ותחזית שלי היא שגם ביוני בעוד שנתיים ספק אם יתקיים. ההתחייבות להפסיק החודש את הפעלת תחנות הכוח הפחמיות לייצור חשמל לא תמומש.
יש שני אשמים.
הקטן מביניהם הוא הצמד בנט – אלהרר. הוא ראש ממשלה והיא שרת האנרגיה. הם שנה
בתפקיד ובגדול אפשר לסכם את מעשיהם בתחום: לא כלום.
הגדול מביניהם
הוא הצמד נתניהו – שטייניץ. להם היה די זמן. זה אפילו לא היה עולה להם גרוש. הם
חזקים בקללות כלפי הצמד הקטן, אבל מעניין שהם לא מקללים בתחום הזה. למה? כי הם אחראים
למחדל.
פחם הוא מזהם
אוויר, ומהגרועים שבהם. זו הסיבה שהממשלה החליטה לחסל את השקץ. ברור היה שכדי
שהשקץ יחוסל צריך תחליף. לממשלה היו, ויש, שתי אופציות עיקריות. להקים תחנות כוח
הפועלות על שריפת גז טבעי ו/או ליזום הקמת תחנות כוח המבוססות על אנרגיית בשמש.
מחסור בשמש ועודף בזיהום
מה בחרו חכמינו?
באופציה המזהמת יותר מבין השתיים. האם יש מחסור בשמש במדינת ישראל? ים המלח שמאבד
נוזלים בהיקפי ענק מדווח שיש יותר מדי שמש באזורו. בנגב יש מחסור בשמש? רק בלילה.
יש שם, לעומת זאת, מחסור בעננים. אבל זה דווקא טוב לענייננו.
לא נראה לכם כל
הסיפור עם זיהום האוויר. אתם מכחישי השינוי באקלים? לא נורא. מה דעתכם על מחיר
החשמל? היום הצרכן הישראלי משלם בביתו 52 אגורות לכל קילווט שעה של צריכה. אם היו
ממירים את ייצור החשמל במדינה לשיטת השמש – שהודיעה כי היא מוותרת על תמלוגים –
המחיר היה לכל היותר 20 אגורות. זה רע? זה מעולה. לכן זה לא נעשה כי, אבוי ואבוי.
תשובה וחבריו למעמד הטייקונים – אנא הם היו באים?
לכן במקום שמש
בזול בחרה הממשלה להקים תחנת כוח השורפת גז טבעי. והחדירה סיכון בטחוני. גם תלות
במספר זעיר של ספקים. וגם תלות במספר זעיר של צינורות הולכה. מהבחינה הזו פחם כבר
עדיף.
רגע, יאמר
הספקן. אבל, בחלופת השמש, מה יהיה על חשמל בלילה ובחורף? בשביל זה יש בטריות שיאגרו חשמל ביום
ויפלטו אותו בלילה. 20 אגורות זה כולל גם את הבטריות.
חברת חשמל (חח"י) אדישה לסיפור. היא קיבלה מהממשלה היתר להקים
תחנת כוח על בסיס גז טבעי. לחברה ממש לא איכפת אם היא שורפת פחם או גז. הכל כלול
במחיר.
החופש למונופול
החלופה של שמש
היתה יוצרת בעיה. מישהו אחר היה מייצר את החשמל ובלבד שיתנו לו קרקע (ים המלח פנוי
להובלה כבר מיליוני שנים) להניח עליה את קולטי השמש. וכך במקום חח"י אחד הינו
מקבלים משהו כמו שמונה ספקים. כלל לא רע בשביל קפיטליזם שמבקש להיות תחרותי.
אלא שתחרות,
הנשק העיקרי נגד אינפלציה, היא בלוף במציאות העולמית של השנים האחרונות. התחרות
החופשית לכאורה והעדר פיקוח ציבורי הביאו להליך מהיר של ריכוזיות – מונופוליזציה.
יש בעולם משהו כמו ששה מנועי חיפוש לאינטרנט. תסתכלו מסביב כמה משתמשים בגוגל וכמה
משתמשים במנועים אחרים. היום אנשים לא "מחפשים" משהו באינטרנט. הם
"מגגלים" אותו.
איך זה שברוב
המדינות העניות היו מעט מאוד חיסונים נגד קורונה? כי היו שלושה יצרני חיסונים בלבד
בעולם כולו, והם בחרו למכור לעשירים. בארצות הברית, בחודש שעבר, נרשם מחסור בתחליפי חלב
לתינוקות. אצל יצרן אחד Abbott - נמצאו בעיות במוצר – כמו
שטראוס והחטיפים. מתברר שהתאגיד הזה מחזיק מחצית מהשוק האמריקאי.
אופציית הגז על
כן מסוכנת בטחונית, מזהמת ומנופוליסטית בהפקה ובהובלה. ולאלה יש מחיר לא פשוט.
יש מחסור
במוצרים שיוצר, כך מדווחים, אינפלציה. לפני שמאשימים את רוסיה בעליית מחירי הדלק
ואת סין בסגרים – תבדקו את התחרות. אם היא חופשית היא לא תחרותית. היא על הפנים.
