ידידי י"ב היה בסוף השבוע באירוע משפחתי וחזר משם עם פרצוף של סימן שאלה. "לא תאמין", הוא מסביר, "בשלב מסויים בארוחה התחילו לדבר על הממשלה. צעיר המשתתפים, בן 21 ציין בהתלהבות את ההישג של בנט: יש תקציב! היה מי שתהה אז מה? והינוקא השיב שעכשיו הממשלה יכולה לתכנן ויש וודאות כלכלית".
לי העניין נראה
אזוטרי. אלא שבראשית השבוע מצאתי כותרת בעיתון של ידידו של בנימין נתניהו שלפי
ההקלטות רקח עימו עיסקה: כתבים ימניים בעיתון של הידיד בתמורה לסגירת מוסף סוף
השבוע של העיתון המתחרה.
הפרשן שם מסביר
ש"אי העברת התקציב (ל־2023) פירושה שוב נזק רב למשק". מה שמעלה את
השאלה: האם התקציב חשוב או שהוא קקציב.
התקציב המדובר
הוא של הממשלה. החשש שב־2023 לא יהיה תקציב לממשלה מקורו בהעדר רוב בכנסת התומך
בממשלה. ואז, לדעת הפרשן ב"ידיעות אחרונות", יהיה נזק רב.
כדי לשפוט בין
התקציב והקקציב אתחיל עם התרחיש הבא: לאופוזיציה בכנסת יש רוב וכדי לדפוק את
הממשלה ולהוכיח את אפסותה היא מעבירה חוק תקציב שבו סכום התקציב השנתי הוא אפס.
יעני, לממשלה אסור להוציא אגורה.
תקציב אפס בפעולה
מה קורה ב 1
לינואר 2023? האם חברי הכנסת לא יקבלו שכר? האם עובדי המדינה לא יקבלו שכר? האם
הממשלה לא תחזיר חובות לנושיה? האם מס הכנסה ומע"מ מתבטלים? האם סוכני המוסד
לא ירצחו את האיראני התורן? אין כסף לצבא לתדלוק מטוסים וטנקים? אין קיצבת זקנה
וילדים?
רוצים לנחש?
אף לא אחד מכל
אלה. הכל ממשיך כרגיל. בתקציב האפס הזה הממשלה לא תוכל לסלול כביש חדש – רעיון
מעולה בכל תקציב. אבל כל מה שהתחייבה עליו בעבר וכל מה שכתוב באיזה שהוא חוק או הסכם - חובה עליה לשלם. ובוודאי שחוקי המס לא מתבטלים
כי הם מעולם לא היו חלק מהתקציב (המגדיר רק על מה וכמה מותר – אבל לא חובה - לממשלה
להוציא כסף).
חוק התקציב הוא,
מבחינה כלכלית, חוק חלש. כל חוק אחר גובר עליו. אם לממשלה אין גרוש בקופה היא
עדיין חייבת לשלם לספק הרוגלעך שלה את יתרת החוב. אם החוק מחייב אותה להעביר
לקופות חולים חצי מעלות סל הבריאות – היא חייבת לעשות כן גם אם לא נכנס לקופתה
גרוש אחד מכספי מסים וגם אם הכנסת קבעה תקציב אפס.
תקציב הקורונה
מאיפה יהיה לה כסף לשלם?
נחזור לממשלה
האחרונה של נתניהו, זו שהיתה בימי הקורונה העליזים. זו היתה ממשלה נטולת תקציב
ונדרשו עשרות מיליארדים לרכישת חיסונים, למענקים למובטלים ולעסקים שנסגרו. איך, בהעדר תקציב, עשו את כל אלה? נתניהו העביר, בסיוע האופוזיציה של אז, את "חוקי הקורונה"
שאיפשרו להוציא עשרות מיליארדים. זאת על אף שהתקציב של הממשלה לא השתנה.
ככה זה בישראל:
כל חוק גובר על חוק התקציב. והכסף מאין? הממשלה לווה.
לפיכך מן הראוי
לכנות את חוק התקציב חוק הקקציב. יהיה? לא יהיה? זה ממש לא מעניין, כלכלית.
פוליטיקת התקציב
אז מה הסיפור
הלא-כלכלי? שבהעדר תקציב הממשלה הופכת לממשלת מעבר ויש לקבוע מועד לבחירות לכנסת.
בדיוק מה שקרה לממשלת נתניהו האחרונה. זה אולי מעניין כשלעצמו, אבל זה לא נזק
למשק.
