Back to USSR

 

היו ימים שבהם קרן המטבע הבינלאומית היתה מעוז השמרנות. מדינה שממשלתה היתה חורגת בגירעון התקציב שלה מעבר למספר שכלכלני הקרן פסקו כראוי – היתה חוטפת דו"ח קטלני שבנסיבות מסויימות יכול היה לעצור זרמי כספים למדינה החוטאת. מעולם לא הוגש דו"ח למדינה שממשלתה חרגה מהגירעון כלפי מטה. את זה דווקא שמרני הקרן אהבו. וכמובן שהכל היה מדעי להפליא ללא הטיה פוליטית.

ואז הופיע וירוסון זעיר, ויש לי שני דברים טובים לומר עליו: האחד, בגללו המציאו חיסון שאולי לא מונע תחלואה והדבקה אבל מקטין תמותה במידה ניכרת. השני, שבגללו, עד שהומצא החיסון, ממשלות סגרו את הכלכלה, הדפיסו כסף, חילקו קיצבאות ומענקים ועשו כל מה שהיה אסור בתכלית האיסור במשך 50 שנה. ולענייננו השבוע, אחד המוסדות שדחפו את המדיניות המתירנית הזו היתה אותה קרן מטבע שהשילה את עור השמרנות והמירה אותו בפופוליזם פיננסי.

השבוע קיבלתי הודעה מהקרן שיש מהפכה פיננסית. אם אתם כמוני ולא ידעתם אז עכשיו מתחילה הגאולה. ואיך זה הבא לידי ביטוי? בהצעה "להדפיס" מטבעות דיגיטליים שתביא לגידול בתחרות הפיננסית, וכתוצאה מכך לירידת מחיר השימוש בכסף.

 ביטקוין, למשל

לפני שאתם רצים לקנות ביטקוין ושאר "מטבעות קריפטו" מגובות בטכנולוגיית "בלוקצ'יין" (גם אני לא מבין מה כתבתי כאן) אז אם הבנתי נכון המהפכה מדלגת על משפחת קריפטו. יש הסבר מפולפל מדוע ה"מטבעות הקשים" האלה היו מוצאים בית חם בכל מזבלה. אבל אתרגם את המלל למשפט אחד קל להבנה: כל עוד הביטקוין נקוב בדולרים והדולר לא נקוב בביטקוינים – הקריפטו הוא כמו אגרת חוב, מניה או נכס שאנשים סוחרים בו. לא שונה בהרבה מעגבניה. אין מטבע שנקוב במספר עגבניות. בינתיים.

אז איפה המהפכה? במטבע דיגיטלי. זה שייתר את המזומן ויקרע את הצורה לסוחרי סמים. השבוע קיבלתי הודעה מ"פייבוקס" שזו אפליקציה לעיסקות בבעלות בנק דיסקונט ולפיה מוצע לי לקבל כרטיס אשראי דיגיטלי. יתרונו על פני הכרטיס מפלסטיק הוא בכך שהוא לא עולה כסף והוא נשאר "לכל החיים". בהודעה גם הוסבר כי אם אתחבר לצעצוע החדש אהנה מהחזרים כספיים על קניות. רק תחתום בבקשה על המסמכים בלינק, נתבקשתי.

מחיר הכסף

הסתכלתי במסמכים שעסקו בתוצאה של מה יקרה אם אשתמש בכרטיס לצורך חיוב באשראי, ולא סתם לחיוב חשבון הבנק. מצאתי שהריבית היום היא כ־15% - דומה לריבית באשראי מפלסטיק. וסביר שהיא תעלה כאשר בנק ישראל, כפי שהתחייב, יעלה את הריבית "שלו" מ־2 ל־2.5 אחוזים. היכן קבור ההפרש בין ה־2% של הבנק המרכזי וה־15% של פייבוקס? אולי אי שם בבנק דיסקונט.

ירידת מחיר השימוש בכסף, אמרו בקרן המטבע הבינלאומית. אז אמרו.

כל הבנקים המרכזיים מתלבטים האם "להדפיס" מטבע דיגיטלי. אנחנו, פשוטי העם, מאוד אוהבים דיגיטלי. ואם הדיגיטלי בא מהשלטון המרכזי והוא בצורה של כסף – זה כמו לשים חמאת בוטנים מול אף של חולדה. מה נעשה אם יהיה כזה מטבע? בעוד שיש אפשרות, קלושה אמנם, שבנק מסחרי יפשוט את הרגל, זה לא יקרה עם המטבע הדיגיטלי שמנפיק הבנק המרכזי. לקרן המטבע ברור שכולנו נרוץ ונקנה מטבע כזה מכסף שנוציא מהבנקים המסחריים. זה הכי בטוח שיש. ובנוסף, נא לפנטז, גם לא יהיו עמלות. לא עמלת שורה. לא עמלת פקיד. שישו ושמחו.

צחוק מההיסטוריה

מה יעשו הבנקים בלי הכסף שלנו? אולי כאן יש מהפכה? הם לא יהיו. אז מה יעשה בעל עסק שנזקק לאשראי? משק בית שנזקק למשיכת יתר? זה אתגר לבנק המרכזי שבו טמון כל הכסף הדיגיטלי הזה: הוא יצטרך לפעול כבנק מסחרי.

בברית המועצות – Back in the USSR  כפי ששרו הביטלס לפני 54 שנה - זה עבד נפלא.

שתפו: