ד"ר אסף מלאך הוא ראש ועדת המקצוע בלימודי האזרחות במשרד החינוך. לא מכבר הוא
פירסם מאמר שכותרתו "50 עוולות
בג"צ" ובו נטען כי "הבעיה
היא באותם מקרים רבים בהם תפיסת העולם של השופטים משפיעה על החלטתם כיצד לפרש את
החוק, ובמקרים רבים אלה אנו רואים בעקביות כיצד בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ
נוקט עמדות שמאל קיצוניות." בהמשך מונה המומחה לאזרחות טובה חמישים פסקי דין שבהם בית המשפט
העליון נקט את העמדה השמאלית־קיצונית. למרבה הצער נמנע מלאך מלאזכר פסיקה
שמאלית־קיצונית אחת.
לכן, תחילה, אעזור למלאך.
ביקש פלסטיני לבנות בית בשטח A שבו הסמכויות האזרחיות
והצבאיות הן בידי הרשות הפלסטינית. קיבל היתר ובנה.
בא הממשל הישראלי, בדמות קולונל
של צבא ההגנה לישראל, והורה לאיש להרוס את ביתו. מטעמי ביטחון, כמובן. הפלסטיני
התנגד ופנה לבג"צ הישראלי. נזכור שהאיש לא הואשם בטרור כלשהו. לא הלינו על
הסכין לחיתוך עגבניות בביתו. הוא לא נחשד בסיוע לטרור. רק בנה בית בהיתר. איתרע
מזלו של הפלסטיני והוא נפל על השופט הכי ליברלי שהיה אז – מני מזוז. מה פסק השופט
הליברלי־שמאלן־קיצוני? שהקולונל צודק וביטחון ישראל כפי שהוא מוגדר בידי הצבא,
השב"כ והמועצה לביטחון לאומי מכריע. הבית נהרס, כמובן, בעקבות הפסיקה השמאלית־קיצונית הזאת.
הנה עזרתי למלאך.
לקח פלוני את מאמרו של מלאך
וביקש חוות דעתו של משפטן. זה כתב מסמך מאלף. הנה כמה טעימות ממסמך של משפטן שמאלן־קיצוני
וחמוץ.
א. מלאך טוען שבג"צ הטיל מגבלות
חמורות על סיכולים ממוקדים (קרי, שהם הוצאה
להורג ללא משפט – ג.ע). המשפטן מצא כי נפסק "שאזרח
משתתף בלחימה כל זמן שהוא פועל במסגרת ארגון בפעילות של לחימה ולא התנתק מהארגון,
ולכן גם בין לבין יש לראות בו כמשתתף באופן ישיר וניתן לפגוע בו. כך אפשר בית
המשפט לבצע סיכולים ממוקדים."
ב. מלאך טוען כי בג"צ ביטל צווי הריסה של
בתי מחבלים רוצחים (שכרגיל מוגדרים ככאלה גם בלי הרשעה במשפט וגם כאשר הבית לא רשום על שמם – ג.ע). המשפטן
מצא כי "במהלך השנים נהרסו למעלה מ- 1,500 בתי מחבלים, בהסכמת בית המשפט.
המקרים הבודדים בהם מנע בית המשפט הריסה היו כאשר משפחת המחבל גרה בדירה בבית
דירות שהכיל 40 משפחות, כשהוכח שהמשפחה כלל לא ידעה על כוונת המחבל".
ג. מלאך מתקומם על "נכונות לדיון בתביעות של
מחבלים נתיני מדינת אויב נגד המדינה (פרשת דיראני, 2011)". המשפטן:
"דיראני טען כי במהלך חקירתו בישראל הופעלו עליו עינויים קשים על ידי כוחות
הביטחון, שכללו בין היתר מעשי אונס וסדום. לדעתו של אסף מלאך, חקירת הטענות הללו
הם עוולה שהרי גופו של אסיר הוא הפקר ואפשר להתעלל בו ולעשות בו מעשה סדום."
ד. מלאך יצא נגד "פרשנות חוק יסוד הלאום
בצורה שמונעת ממנו להשפיע על המדיניות (2021)". המשפטן: "בית המשפט
ביקר את חוק הלאום בכך שהוא מתעלם מעצם קיומו של המיעוט הילידי (הערבים והדרוזים),
על העדרם של ערכי השוויון והדמוקרטיה, על פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועל
ההשמטה של חופש הביטוי. למרות שכך, בג"ץ לא פסל את החוק."
ה. מלאך מלין על "התערבות ביישום מתווה הגז
ופגיעה בוודאות העסקית (2016)". המשפטן: "המתווה כולו עבר בדרך של
החלטת ממשלה ולא בדרך של חקיקה ראשית ובכך עקף את הכנסת. למרות שכך, בית המשפט לא
הצהיר על בטלות ולא השעה את החוק. הוא השעה את בטלות החוק למשך שנה כדי לאפשר
למדינה לתקן את בסעיף הזה במתווה."
כך לא נראה שמאלן קיצוני. כך נראה הפודל של
הממשלה.
ולבסוף, עצה לממונה על לימודי האזרחות: אפשר
להשיג במחיר מציאה את ספרי האזרחות באנגלית
שהיו בשימוש בדרום אפריקה לפני ביטול האפרטהייד. יפיץ אותם בבתי הספר, וכך תחסוך
המדינה תשלום למחברים מקומיים, והתלמידים ישפרו את רמת האנגלית שלהם.
