שמחה ושמחון

 

יו"ר המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה, אבי שמחון, פירסם הצעת חוק לפיצוי מי שלקחו משכנתה לפני 2022 ולפיכך ניזוקו מהעלאת הריבית מאז. הפיצוי ישולם מדי חודש לתקופה של חמש שנים ולא יעלה על 75% מההחזר החודשי.

ההצעה זכתה לביקורת בשלושה היבטים:

א.   משפטית: זו הצעה לא-שיוויונית. הרי מהעלאת הריבית נפגעו גם אחרים, שלא רכשו דירה. בין אלה משקי בית עם משיכת יתר.

ב.   תקציבית: ההצעה תעלה כ־2 מיליארד שקל בשנה, וזה כסף שלא תוקצב. 

ג.    כלכלית: ההצעה לא מתחשבת במצבה הכלכלי של המשפחה וסביר שיש משפחות שמצבן הכלכלי השתפר למרות העלאת הריבית.


מתנגדים עם שטויות


ההתנגדות המשפטית תמוהה. אין כמעט חוק כלכלי אחד שהוא שיוויוני. האם גדעון עשת משלם אותו שיעור מס כמו גדעון עשת בע"מ על תוספת הכנסה של 1,000 שקל? מי שהכנסתו 10 אלפים בחודש מקבל מהמדינה "פיצוי" (בצורה ניכוי או זיכוי במס) על הפקדה של 100 שקל בקופת גמל. מי שהכנסתו 5,000 שקל ומפקיד 100 שקל לא מקבל אגורה.

ההתנגדות התקציבית היא שטותית. גם מלחמת הניצחון המוחלט לא תוקצבה, ובכל זאת הצבא קיבל עשרות מיליארדים.

ההתנגדות הכלכלית היא התייפייפות של כלכלני בנק ישראל. כאילו שהממשלה יודעת מהי ההכנסה של משקי בית בכל רגע נתון. הממשלה יודעת את מלוא ההכנסות בפיגור של ארבע שנים.

המאמר הזה מצדו רואה בהצעה תקדים ענקי, שראוי לאמצו לאירועי נזק מגוונים.


התקדימים החדשים


התקדים הראשון הוא שאת הפיצוי בגין נזק לא משלם מי שעשה את הנזק. במקרה הזה הגורם לנזק הוא בנק ישראל, שהעלה את הריבית ובכך הכביד הנטל על מי שלקח משכנתה. מדוע שליחו של ראש הממשלה פוטר את הבנק מאחריות לנזק שגרם? מה גם שיש לו כסף ללא הגבלה, בטח ללא הגבלה תקציבית, וקל לו למממן את הנזק.

התקדים השני הוא שגוף ציבורי נדרש לשלם פיצוי על נזק כלכלי שהוא עושה מכוח חובותיו לפי חוק. לפני שנה העלתה הכנסת את שיעור מס ערך מוסף באחוז אחד. ההוצאה המשפחתית הממוצעת לחודש עומדת על כ־20 אלף שקל בחודש. נוריד פירות וירקות שהמע"מ עליהם הוא אפס, נוריד השכרת דירה שאף אחד לא משלם עליה מע"מ (למה גובים מע"מ על השכרת רכב ולא על השכרת דירה?) ונגיע ל־14 אלף שקל לערך. אחוז אחד שווה ל־140 שקל. אז איפה הפיצוי לכולנו על העלאת המע"מ? המינימום המתבקש הוא שיפחיתו את המשכורת של כל חברי הכנסת שתמכו בחוק כדי לממן את הנזק שגרמו לנו.

הבה נחשוב לרגע על תחבורה ציבורית. באפריל אשתקד הועלה מחיר החופשי-חודשי ב־21%. לפי שיטת שמחון מגיע לכל מי ששילם את המחיר החדש פיצוי בגובה 75% מהתוספת למחיר. אז איך זה שמירי רגב לא שילמה?


 דירה מצדיקה יחס מיוחד


אל תשווה את חשיבות הדיור לנסיעה באוטובוס, יאמר תומך הממשלה. אם כך, מה דינו של מי שלא היה היה לו את ההון העצמי המינימלי הנדרש לרכישת דירה והוא נאלץ לשכור דירה? לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נרשמה התייקרות של כ־15 אחוזים בשכירות ממרץ 2022 ועד היום. שליש ממשקי הבית בישראל גרים בשכירות. לפי הפרופסור שמחון לא מגיע להם פיצוי כלל על אף שהריבית עלתה בשיעור קטן יותר מדמי השכירות הממוצעים.

כך נראית שמחה של נתניהו מתוצרת שמחון.




 

שתפו: