המלחמה באיראן והכלכלה

מלחמה היא לא דבר טוב אבל לא בגלל הכלכלה. מבחינה כלכלית אפשר להצביע דווקא על כמה וכמה היבטים חיוביים של מלחמות.

יש כמה סיבות טובות מדוע על ישראל להימנע מלתקוף את איראן. "אנשי מקצוע", כלומר גנרלים שלרוב טועים, סבורים שאין כל סיכוי שישראל תצליח במשימה: להפסיק את ההצטיידות של צבא איראן בנשק גרעיני. הן הגנרלים האמריקאים והן הישראלים מסבירים, כפי שעשה שמעון פרס בסוף השבוע שעבר, כי לכל היותר אפשר – אולי – לדחות את ההצטיידות באמצעות תקיפה לשנה - שנתיים. ומה יהיה אחרי כן? עוד מלחמה?

ויש שטענו כי על אף שישראל יכולה – אפילו דחיה לא תושג. אלה מביאים לדוגמה את עירק שהכור הגרעיני שלה הופצץ בידי ישראל בימי ממשלת בגין. כתוצאה מההפצצה,  האיצה עירק את תכנית הגרעין שלה שהשלמתה נמנעה נמנעה רק הודותלפלישה האמריקאית ב – 1991.

נשמעת גם הטענה,  כי מרגע שישראל עצמה התחמשה בנשק גרעיני אין דרך למנוע את התפשטות התופעה אלא בהסכם פוליטי שבו ינוטרל כלל הנשק הגרעיני – של כל המדינות באזור.

כשכלכלנים מביעים עמדה

ויש סיבה אחת ממש לא משכנעת מדוע על ישראל להימנע מלתקוף את איראן: זו הסיבה הכלכלית. בגלל נזקי המלחמה. ואת המטומטמים המביאים את ההנמקה הזו באה הפינה הזו להאיר במופרוכותם.

בשבוע שעבר הוצגו כמה תרחישים לתוצאות הכלכליות של המלחמה. מצד אחד הוצגו עלויות התקיפה. אלה נמצאו קטנות יחסית. העלויות הגדולות הן בנזקים של מתקפת נגד או בהיערכות המיוחדת הנדרשת כדי לקדם את הסכנה של מתקפת נגד. וכך נספרו ימים או שבועות של אובדן ייצור (ואובדן הכנסה כתוצאה מכך). נספרו הבתים שייהרסו באומדן הנמוך של שר הבטחון, אהוד ברק, שמצא כי "רק" 500 איש ייהרגו. ונספרו המבנים באומדן מעט יותר ריאלי ולפיו לאיראן יש יכולת הרס מעט יותר מוצלחת מזו של החיזבאללה במלחמת לבנון האחרונה. וככל שהתרחיש בנוי על יכולת איראנית משופרת (עם ובלי שיתוף פעולה עם החיזבאללה מלבנון והחמאס מעזה) הנזקים הולכים ותופחים ועימם המסקנה כי מלחמה זה לא דבר טוב.

ובכן, מלחמה היא לא דבר טוב אבל לא בגלל הכלכלה. מבחינה כלכלית אפשר להצביע דווקא על כמה וכמה היבטים חיוביים של מלחמות.

בין מלחמות העולם

מי שמעידים על נזקים כלכליים של מלחמה היו בעיקר גרמנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה. אחרי אותה מלחמה החליטו המנצחים – בניגוד לעצתו של הכלכלן ג'ון מיינארד קיינס – להשית על המנוצחים תשלום פיצויים. חוקרי הימים שלאחר המלחמה ההיא משוכנעים היום שעליית התנועה הנאצית היא, במידה רבה, פועל יוצא, של הפיצויים ההם. ואכן, אחרי מלחמת העולם השנייה, לא השיתו קנסות על גרמניה. להפך, היא נהנתה מסיוע של המדינות שבהן לחמה.

איזו מלחמה חמודה

ככלל מלחמה מעודדת פעילות כלכלית. במלחמה הפוליטיקאים לא עושים חשבון ומוציאים כסף כמעט ללא הגבלה. אין כמו מלחמה טובה כדי להוציא כלכלה ממשבר של אבטלה ומיתון. מלחמת 1967 חילצה את ישראל מהמיתון של 1966. ויש די הרבה דוגמאות דומות. אם ייהרסו 500 בתים אז יקימו מגדלי דירות חדשים וזה אומר פעילות מוגברת. נכון, אולי בינתיים אנשים יגורו באוהלים או בבתי מלון (כי התיירים לא יגיעו, ויתפנה מקום). אבל אלה השבבים  שמתעופפים כאשרחוטבים עצים.

גם בימים רגילים לא מומלץ להקשיב לכלכלנים. הם לרוב מדברים מתוך המודל, לא מתוך המציאות. אבל לעת מלחמה הם ממש מבלבלים את המוח. במיוחד עם נימוקים מופרכים מן היסוד.

שתפו: