טוב שבת טיפשים גם יחד. במיוחד אלה שמצביעים בבחירות עבור מפלגות
שמציעות לנו "לחזק את המגזר העיסקי".
האצ'יסון,
חברת השקעות מהונג קונג, הודיעה אמש כי היא מבטלת את העיסקה ולפיה תרכוש את פרטנר –
חברת תקשורת סלולרית ישראלית. זה כנראה לא הפרק האחרון בסאגה העיסקית הזו כי
האצ'יסון מחזיקה ב"נכס" בצורת הלוואה שנתנה בזמנו לאילן בן דב – מי שקנה
ממנה את פרטנר לפני כמה שנים.
מסובך?
תכירו בבקשה את הפרצוף של הקפיטליזם העכשווי.
האצ'יסון
הקימה את פרטנר ובימים העליזים – עד לפני כשנה – כאשר ענף התקשורת התנהל כמו קרטל,
זה היה ביזנס מעולה. מעולה בעיקר לבעלים ולמנהלים, אבל לא צריך להיות קטנוניים.
ראה אילן בן דב, איש עסקים מקומי שעיסקו העיקרי הוא יבוא מכשירי סמסונג, כי טוב ורצה
להידמות לטייקון. פנה הבן דב להאצ'סון וביקש לרכוש ממנה את הביזנס המוצלח של
פרטנר.
איך קונים?
המחיר
היה מפולפל ולבן דב לא היה כסף. וגם אם היה לו, מי הטיפש שיקנה משהו בכספו שלו,
במיוחד אם הוא יכול לקנות את אותו משהו בכספכם שלכם? וכך היה. הבנקים נתנו הלוואות
תמורת שיעבוד המניות. והאצ'יסון אף היא תרמה: נתנה לבן דב הלוואה של 300 מיליון
דולר.
פרטנר,
כמו סלקום וכמו פלאפון, נפגעה קשה מהמהפך הטכנולוגי בתחום התקשורת (ולא ממדיניות שר התקשורת –
הכחלון). היכולת של רשת טלפון לספק שירותים גדלה עשרות מונים. לפתע נוצר עודף כושר
"ייצור" של תשתית טלפוניה סלולרית. לצד זה התפתחו הסמרטפונים שהיום הם
למעשה מחשבים ניידים זעירים. כאן, ובכל העולם, מחירי הטלפוניה נפלו. שחקנים חדשים
נכנסו לענף ללא השקעת הון גדולה (כי היה עודף כושר בתשתיות) ופרנטר לא יכלה לייצר רווחים במימדים שיאפשרו
לבן דב להחזיר את ההלוואות –הן את אלו
שלקח מהבנקים ומגופים פיננסים אחרים והן את זו שלקח מהאצ'יסון.
בעזרת השם
בן דב
ביקש לברוח לפני שהנושים יתפסו לו את העסקים. הוא ניסה למכור. האצ'יסון, נושה
הלוואה, הסכימה לקנות בכ – 120 מיליון את שמכרה במיליארדים. עתה חזרה בה .
בן דב
ידוע גם ביחס המיוחד שלו לרבנים. הוא נוסע מתמיד לקברי צדיקים ויש לו גורו שמאשר
לו עיסקות כלכליות. בעזרת השם.
כך גם הקפיטליסט
השני בסיפור שלנו: נוחי דנקנר. לדנקנר יש את סלקום ועוד הרבה עסקים. ובמיוחד יש לו הרבה עסקים
כושלים. גם הוא, כמו בן דב, לא טיפש. הוא קנה את עסקיו בכסף שלנו (הבנקים וגופים
פיננסים אחרים) וכעת הוא, כלומר אנחנו בצרות. השבוע הודיע חגי בדש, מנכ"ל
פסגות – גוף פיננסי שמנהל הרבה חסכונות של הציבור (בעיקר קופות גמל) – שספק אם דנקנר (דרך תאגידים
בשליטתו) יצליח לפרוע את חובותיו.
גם דנקנר
ידוע ביחס המיוחד שלו לרבנים. גם הוא נוסע
מתמיד להילולות רבנים. וגם לו יש לו גורו שמאשר לו עיסקאות כלכליות. בעזרת השם.
מי הטיפש?
לפי
תחקירים שמתפרסמים מעת לעת מתברר כי "השם" נותן היתר עיסקה תמורת תשלום.
אלוהים, מתברר, הוא טיפוס די ארצי.
אז מי
הטיפש כאן? בראש וראשונה, יסלח לי כבודו, אלוהים. אם הוא מאפשר לרבנים לדבר בשמו,
אז הוא לא יוצלח כלכלי. אבל הרי אלוהים שמר על שתיקה. אז הטיפשים הם אלה שמקשיבים
לרבנים. הבנקים והגופים הפיננסים האחרים צריכים היו לדעת שבן דב ודנקנר הם טיפשים
למהדרין, ולו רק משום שהם נוהגים בעסקיהם לפי עצות הרבנים, אבל גם הבנקים לא הוכיחו עצמם כמבינים גדולים
בעסקים. הם מימנו את כל הבוקי-סריקי הפיננסי הזה. למה? כדי לנפח מאזנים חשבונאיים,
ובונוסים למנהלים.
אבל הכי
טיפשים הם אנחנו. שמקשיבים לאנשי עסקים שמסבירים לנו איך לנהל את כספנו ואת
כלכלתנו.
טוב שבת
טיפשים גם יחד. במיוחד אלה שמצביעים בבחירות עבור מפלגות שמציעות לנו "לחזק את
המגזר העיסקי".
21.8.2012
