"הצעד שהוכרז
עליו הוא חסר תקדים, ומעולם לא הוחלה תקנה דומה לו בדרום אפריקה או במדינה אחרת:
מדובר באפליה בוטה לרעה על בסיס אבחנה לאומית ופוליטית. אפליה כזו לא נהוגה –
ובצדק – בשום מקרה אחר של סכסוך לאומי, טריטוריאלי או אתני. בין ישראל לדרום
אפריקה יש חילוקי דעות פוליטיים והדבר לגיטימי. מה שלא מקובל כלל הוא השימוש בכלים
שהם מטיבם מפלים ומייחדים לרעה, ומעודדים חרם כללי. הפרדה ואפליה ממין זה מזכירים
רעיונות בעלי אופי גזעני שממשלת דרום אפריקה , יותר מכולם, אמורה לדחות
מכל וכל."
כך משרד החוץ בהודעה
רשמית בה נכתב גם על זימונו בדחיפות של שגריר דרום אפריקה בישראל "לבירור".
ישראל מאשימה את דרום
אפריקה באפרטהייד על רקע ההחלטה לדרוש סימון מקור הייצור של מוצרים. אלא שאם אכן אפרטהיי
ולא זה המקרה, כי מדובר במוצרים ולא בבני אדם - הרי שהאפרטהייד כולו תוצרת ישראל.
אפליה במוצרים
כל מדינה עושה אבחנה (שהיא אפלייה) על בסיס טריטוריאלי.
גם ישראל נוהגת כך. מוצר מדרום אפריקה שמיובא לישראל לא "נכנס" לכאן
באותם תנאים כמו מוצרים מאיטליה או מארצות הברית.
כל מדינה גם עושה
אבחנה על בסיס סוג המוצר. ארצות הברית מתייחסת באופן שונה לייבוא תכנת מחשב מישראלבהשוואה
לקלמנטינה ישראלית. גם ישראל עושה "אפרטהייד" כזה. אין דין שמן זית איטלקי כדין מכונית
איטלקית.
ישראל עושה אבחנה
טריטוריאלית לגבי מוצרים מסויימים בינה לבין הגדה המערבית. יש מוצרים שמיוצרים שני
מילימטר מאריאל שאסור לייבאם לישראל אלא בתנאים מסויימים. וכל זה כתוב בפירוט
מייגע באותם "הסכמי אוסלו" שמשרד החוץ הנוכחי כל כך אוהב לשנוא.
כאשר מוצר מיובא משטח יפני כבוש
והעיקר: כל מדינה
דורשת סימון מקור המוצרים. גם ישראל דורשת את זה. אי אפשר לייבא לישראל מוצר מרוסיה
ולכתוב שהוא מיפן, רק בגלל שהמוצר הוא משטח שנכבש על ידי רוסיה במלחמת העולם
השנייה ולגביו יש ליפן תביעה טריטוריאלית.
אהבה תלויה בדבר
אז מהו מקור המוצר של
סבון "אהבה" המיוצר בצפון ים המלח?
דרום אפריקה לא
המציאה את הקושיה. האיחוד האירופי עשה את זה לפני כמעט עשור. במקום לריב על
"מקור הייצור" הודיע האיחוד האירופי כי מוצרי ההתנחלויות לא יוכלו
להיכנס לאירופה ללא מכס – הטבה המוענקת למוצרים שמיוצרים בישראל. מה עשתה ישראל?
התקוממה, צעקה והשלימה. היא רק דאגה להחזיר למתנחלים את כספי המס שהם שילמו באירופה
בעת יצוא שכזה.
כל זה מעיד על צביעות התגובה כלפי דרום אפריקה. אבל מה
עם מהות העניין? מהי מדינת המקור של מוצרי "אהבה"?
איפה זה אריאל?
לשאלה הזו יש תשובה
חד משמעית אחת: בטח שלא ישראל. ישראל טוענת שצפון ים המלח אינו שטח כבוש לפי
ההגדרות הבינלאומיות. נניח שזה נכון. אבל מהטענה שהשטח אינו כבוש לא עולה המסקנה
שהשטח הוא ישראלי. ובעובדה: באזורים בגדה המערבית, שאותם רצתה ישראל להגדיר
כ"ישראל" היא עשתה כך בהחלת החוק הישראלי.
כך, למשל, במזרח ירושלים,
בצפונה ובדרומה. וכך גם נעשה עם רמת הגולן. מכלל ההן (לחוק הישראלי) אפשר ללמוד על
הלאו: במקום שלא הוחל החוק הישראלי, במקום שלא סופח, אין ישראל. צפון ים המלח אולי
אינו כבוש, אבל הוא לא ישראל.
מדינה אחת לכל הטריטוריה
מכאן אף הפתרון
המתבקש: במקום להאשים את דרום אפריקה ב"אפרטהייד", ראוי שמשרד החוץ
יאשים את כנסת ישראל. מדוע שר החוץ אינו מביא לכנסת הצעת חוק ולפיה ההתנחלויות הן בשטח ישראל? או אז נוכל לבוא
בטענות לא צבועות כלפי דרום אפריקה.
בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן ובני בגין (שר
שבעברו טען בלהט למען סיפוח השטחים) פחדנים וצבועים. הם מפחדים לספח את השטחים
מחשש לתגובת העולם. אבל הם צבועים דיים לטעון שהעולם שמבחין, כמו ישראל עצמה, בין
השטחים לבין ישראל – תומך ב"אפרטהייד".
23.8.2012
