הניוקון


נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, חושף פן נוסף בהשקפתו החברתית. הוא לא סתם שמרן.

כאשר נבחר היו שאמרו עליו כי עתה, אחרי אהרון ברק ודורית בייניש, מונה שמרן לנשיאות בית המשפט העליון. הדעה הזו התחזקה כאשר הטיל הוצאות בסך 45,000 שקל על האגודה לזכויות האזרח, מרכז אדווה ורופאים למען זכויות אדם שעתרו נגד התרת שרות רפואי פרטי (שר"פ) בבית החולים הציבורי המוקם באשדוד.


שמרן, במונחים פוליטיים מקובלים, הוא מינימליסט. אדם שאוהב את הסדר החברתי הקיים ומחזיק בדעה   שבתי המשפט צריכים להמנע מלהתערב בהכרעות שבמהותן הן פוליטיות.ממש לא אקטיביסט נוסח אהרון ברק. ובכן, אשר גרוניס הוא לא סתם שמרן. הוא ניוקון (*).

ההבדל הוא שלניוקון יש אג'נדה שבמהותה אינה פחותה מאנשי שמאל מהזן הרציני (כלומר, לא סוציאל-דמוקרטים נוסח שלי יחימוביץ) המבקשים להפוך על פניהם את הסדרים החברתיים. לגרוניס יש אג'נדה ראו למשל http://gidioneshet.blogspot.co.il/2012/08/blog-post_5.html.

מה היה עושה שופט שמרן

ביטוי נוסף לעמדתו החברתית-ימנית של נשיא בית המשפט העליון ניתנה בפסק הדין העוסק בשר"פ בבית חולים באשדוד. גרוניס (והשופטים יורם דנציגר ואורי שהם) דחו את העתירה בפסק דין קצר (ועל  כך דווקא יש לברך  את הנשיא גרוניס). הנימוק העיקרי לדחיה הוא משך הזמן שחלף מאז פורסם המכרז להקמת בית החולים ועד להגשת העתירה. כבר עשור מתנהל העניין, ההיתר לשר"פ היה ידוע לכל – אךוהעותרים מיחדלו, ועתרו רק במארס השנה. הנה בסיס שמרני טוב לפסיקה שאף מטילה עונש  הוצאות על אירגונים חברתיים באיום, לא מוסווה, שיפסיקו להטריד את בית המשפט. כך היה מסתיים פסק דין של שופט שמרן.

אלא שגרוניס בחר להביע את דעתו על העניין עצמו.  אחת מהטענות של העותרים הייתה כי  מרגע שיוכנס שר"פ, אפילו תחת המגבלות שקבעה הממשלה במכרז, פעילותו תגבר ותתרחב. וכך פעילות השר"פ, שהיא רווחית יותר בהשוואה לשרות רפואי ציבורי, תתעצם.  גרוניס, על אף שלא נזקק לדיון הענייני הזה, בחר להיכנס אליו. מה שמאפשר  ללמוד איך הראש שלו עובד.

גרוניס ושיוויון בנגישות לבריאות

גרוניס מאמץ את עמדת הממשלה ואסותא – התאגיד שהוא הבעלים של בית החולים באשדוד – ולפיה המגבלות של השר"פ לא ייפגעו בשיוויון הטיפול הרפואי. על כך כמה הארות והערות:
א.      גרוניס ניזהר ומסביר שכלל לא ברור שהוא בעד "נגישות שיוויונית לשירותי בריאות". הוא מוכן להניח שיש זכות כזו אבל  "לצורך הדיון בלבד".  הוא מבהיר "שיש פנים לכאן ולכאן". באופן עקרוני אפשר לחשוב שיש הצדקה לאי שיוויון בנגישות לשירותי בריאות על סמך השוני בחומרת מצבו הרפואי של החולה.. למשל, מי שסובל מכאב ראש יזכה לעדיפות טיפולית נמוכה בהשוואה למי ששבר את רגלו. אבל אם יש מישהו שחושב שלכךגרוניס התכוון  – שיקום. ומכאן אפשר להרחיב: מדוע שתהיה שיוויונית בנגישות לחינוך, לשירותי משטרה, להנפקת דרכון או כל "מוצר ציבורי" אחר? הרי יש "פנים לכאן ולכאן", לא?
ב.      גרוניס מקבל את הטענה של הממשלה ושל אסותא כי "כל חולה ינותח על יד מנתח בעל מיומנות מתאימה". אבל זה הרי קשקוש מוחלט. כל מנתחי בית החולים הם "בעלי מיומנות", אחרת לא היו מועסקים בעבודה הזו. אלא שיש חולים שכופרים בכך. ובעבור אלה הומצא השר"פ. החולים האלה, המנופפים בכספם  לכל עבר, סבורים שמנתח פלוני עדיף על מנתח אלמוני. וכשחושבים על זה, כמעט כל החולים מחזיקים בדעות דומות. ואילו היו מתחשבים ברצנם היו בוחרים במנתח "בעל מיומנות" פלוני ולא במנתח "בעל מיומנות" אלמוני. אלא שרצון חופשי, כשאינו מלווה בכסף, לא נספר.
מה עושה רופא בשעות הפנאי?

ג.       גרוניס מקבל את טענת הממשלה ואסותא "כי לא תינתן כל קדימות בקביעת תורים לטיפולים, בדיקות או ניתוחים במסגרת השר"פ".  וזה כבר על גבול ההונאה. ארבעה אנשים שברו רגליהם במשחק כדורגל ומגיעים לבית החולים.   צעד נדרש שמבחינה רפואית לא מוגדר כ"דחוף". בבית החולים מועסקים שני רופאים שמתמחים בעניין. היום הוא שבת  ושני הרופאים לא בתורנות. לאחד משבורי הרגל יש כסף לשר"פ. מי, לדעתכם יקבל טיפול?
ד.      גרוניס מקבל את טענת הממשלה ואסותא ולפיה "רופא המועסק במערך שירותי הרפואה הפרטיים יוכל לספק שירותים אלה רק בימים ובשעות בהם הוא אינו מועסק במסגרת משרתו הרגילה. הנה מעשה שתארתי בעבר:  (  http://gidioneshet.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_26.html) פ"ר הוא מנתח מבוקש באחד מבתי החולים.  הוא אפילו מנהל מחלקה.  אבל כבר שנים שאינו מנתח.  כלומר, הוא לא מנתח במסגרת עבודתו הציבורית, שמונה שעות ביום.  אבל פ"ר גם לא עובד בשר"פ.  תיכנסו למשרד השר"פ של בית החולים ותבקשו את פ"ר - ותקבלו תשובה שלילית. ידידנו המנתח אפילו לא מוכן לעבוד עבור תשלום מחברות הביטוח.  אבל אם תיכנסו למשרדו בבית החולים הציבורי ותשימו 40-30 אלף שקל, הוא ישמח לנתח אתכם.  הכל, אגב, עם חשבוניות ובאישור מנהל בית החולים הציבורי.(!)
שר"פ יוצר אינטרס מובהק של בית החולים ושל הרופא להעדיף שר"פ. שם יש כסף גדולואין קופת חולים שיושבת על ברז הכסף.
זה לא מקרה שגרוניס מגן על ההסדר הזה. זה חלק מהאג'נדה החברתית שלו.
      (*) וריאציה על התואר       neo conservative
28.8.2012
שתפו: