התקציב והבחירות




מה הקשר בין מצב התקציב למועד הבחירות? והאם יש הסבר חלופי להקדמת הבחירות לכנסת


למשמע ההתבטאויות סביב הקדמת הבחירות לכנסת אפשר לחשוב כי מה שעומד ביסוד העניין הוא הצורך  להחליט על קיצוצי תקציב נרחבים בסכום של כ – 14 מיליארד שקל מן הצד האחד, כשממול יש רצון להימנע מהחלטה כזו לפני הבחירות מחשש  שהבוחרים יענישו בקלפי את יוזמי הקיצוצים הקשים.כל זה מהול בטענות כי השותפות לקואליציה, במיוחד המפלגות הדתיות, יתנגדו לקיצוצים  ויכשילו את התקציב בעת ההצבעה בכנסת.

כל אלה הם דברי הבל.


האם באמת יש צורך בקיצוצי תקציב?  

על זה יש ויכוח. פוליטיקאים נוסח אהוד ברק ושלי יחימוביץ כופרים בצורך הזה. לשיטתם צריך להגדיל את הגרעון הממשלתי – בדיוק מה שעושות מדינות כמו ארצות הברית, יפן ומדינות אחרות.  יחימוביץ תמיד תומכת בהגדלת הגירעון, בלי קשר למצב.

מעבר לעניין הכלכלי שמיד נעסוק בו,  יש מימד  לא מוסרי בקיום גרעון קבוע, ובוודאי בהגדלתו. גרעון משמעו העברת הנטל מהדור הנוכחי לדור הבא. אם בני הדור הנוכחי  רוצים יותר קיצבאות ותקציב ביטחון גדול יותר, יתכבדו וישלמו  עבור התענוג הזה בעצמם, ולא  באמצעות הפלת החוב על ילדיהם ונכדיהם.

מבחינה כלכלית, בגלל  התרגיל של גירעון מתמיד,  כבר כיום שליש מתקציב המדינה משועבד להחזר חובות. אלמלא היו החובות האלה לא היה כל צורך  לא בהעלאת המסים ולא בקיצוצי תקציב. הגדלת הגירעון, כמו הגירעון הקיים עצמו, יוצרים מעגל נצחי  של הכרח בקיצוצים ובהעלאות מס – וכך כל הצרכים החברתיים מקבלים עדיפות משנית.

אז כן, יש צורך למנוע הגדלת הגירעון (שעליו, בחוסר אחריות, כבר החליטו הממשלה והכנסת) ורצוי אף לצמצמו.

 אם כך נתניהו צודק?

ממש לא. הוא, כהרגלו, מבלבל את המוח. בהימנעות מהחלטה עכשיו הוא לא מונע קיצוץ תקציבי. לפי החוק כאשר הכנסת לא מאשרת תקציב חדש,    מתקצץ התקציב באופן אוטומטי -   ומתבטלות  כל ההוצאות הממשלתיות שאינן מעוגנות בחוק. זה אומר שלמעט קיצבאות ושכר – הכל יקוצץ.

לפי טענת השותפות  לקואליציה  איש לא ניהל איתן דיון רציני על החלופות. לפיכך יש מעט מאוד  ביסוס  לטענה כי  המפלגות החברות בקואליציה היו מונעות את קיצוצי התקציב. כשחושבים על נסיון העבר,  קישקושי תקציב מעולם לא היו סיבה אמיתית לבחירות. על תקציב תמיד קל להתפשר.

יותר מזה: נניח כי היה משהו בטענה כי ש"ס תתנגד למשל לקיצוץ בקיצבאות. ונניח כי הממשלה הבאה תהיה תלוית ש"ס בדיוק כמו הנוכחית (כך, על כל פנים, לפי סקרי דעת קהל). מה יעשה נתניהו עם קיצוצי התקציב ההכרחיים עם פרוץ המו"מ הקוליציוני יום אחרי הבחירות? מה הוא חושב, שש"ס תוותר על עמדותיה   רק בגלל שיהיו עוד ארבע שנים לכהונת ממשלה, ולא שנה אחת בלבד?

וממילא לפי החוק אם התקציב לא עובר בכנסת עד חודש מארס, יש לקיים בחירות.  כלומר כך או כך מקצצים בתקציב. הקיצוצים הם לא הסיבה להקדמת הבחירות. אבל הם תירוץ מועיל.

אם כך, על מה העניין?

הסבר אחד הוא פסיכולוגי במהותו. נתניהו מ-פ-ח-ד. הוא מעדיף קיצוצי תקציב שייכפו עליו באמצעות החוק על פני קיצוצי תקציב שהוא ייזום.  ואם בדרך הזו הוא יתקע את חוק חינוך חובה לגילאי 3-5, זה ממש לא מעניין אותו (וכנראה גם לא את שר החינוך, גדעון סער). נתניהו, בגירסה הזו, הוא מנהיג בטטה.

הסבר אחר, שאינו סותר את הראשון, קשור למצב המדיני. נתניהו רוצה בחירות לפני שיקרה/לא יקרה משהו עם איראן. לנתניהו יש אמנם פה גדול לאיומים כלפי איראן אבל בטן קטנה לסכנת המחיר שמלחמה באיראן עלולה לגבות. הוא לא רוצה להיות כמו אולמרט שיזם מלחמה, ולבסוף תרם לשיגורם אלפי טילים  אל ערי ישראל – כל זה כמה חודשים לפני בחירות. לא, זה כלל לא בא בחשבון.
7.10.2012

שתפו: