במאמר קודם (http://gidioneshet.blogspot.co.il/2012/10/blog-post_28.html ) ניסיתי להראות מדוע היומרה של שלי
יחימוביץ' לתואר "סוציאל דמוקרטית" היא מופרכת בעיקרה. אמנם פה ושם,
ואין לזלזל, היא בעמדות קרובות לסוציאל דמוקרטיה רכה. אבל בעיקרו של דבר היא בעד
שימור ההסדרים החברתיים והפוליטיים הקיימים.
השבוע, ולא בפעם הראשונה, דיברה יחימוביץ' על
משנתה הכלכלית. זה היה בכנס "סולידאריות" מטעם המרכז האקדמי רופין. התוכן לא היה חדשני, ואין לצפות לחידושים. אבל מה
שהתברר למקשיב מהצד, הוא הדמיון בצורת החשיבה שלה ושל שר האוצר, יובל שטייניץ.
כאשר מנסים להקשות על שטייניץ בסוגיות
כלכליות, הוא משיב שהמצב טוב. איך הוא
יודע? הוא משווה את נתוני הצמיחה והאבטלה בישראל לאלה של מדינות האירגון לשיתוף
פעולה כלכלי (OECD).
כאשר שואלים את שלי יחימוביץ' באותם עניינים היא משיבה שהמצב רע. איך היא יודעת? היא משווה
את נתוני המיסוי והחוב הציבורי לאלה של מדינות ה – OECD.
מה זה OECD?
ה – OECD הוא בעיקרו של דבר אירגון סטטיסטי. היוזמה
להקמתו היתה פוליטית – להכניס תחת מטריה סטטיסטית אחת את מדינות המערב העשירות וליצור ברית
אידיאולוגית של מצדדי התחרות "החופשית" אל מול הכלכלה המתוכננת מבית
מדרשה של ברית המועצות. לאירגון אין יכולת
לקבל החלטות בשום דבר ועניין ועיקר כוחו
הוא בהעמדת דרישות – בעיקר סטטיסטיות – לפני
מדינות המבקשות להצטרף אליו. וכך, למשל, כאשר הוכשרה הקרקע הפוליטית להצטרפות
ישראל, התכנסו פקידי האירגון והשיתו עלינו סטטיסטיקה. לדוגמא: התפוקה של מזרח ירושלים וההתנחלויות אינה כלולה
בנתונים הסטטיסטיים של ישראל שאותם מפיץ הארגון.
סטטיסטיקה כלכלית היא לפעמים עניין משעשע.
לרוב היא בלתי חשובה. יש לה משמעות כאשר אנחנו מבקשים להשוות את רמת החיים בישראל
מול רמת החיים במכסיקו (בהנחה שהשאלה הזו מעניינת את מישהו). אבל אין בה ממש כאשר משווים את רמת החיים בישראל לממוצע של
מדינות ה – OECD.
אבל זה בדיוק מה שעושה תאגיד יחימוביץ' את
שטייניץ.
המשקל של שטייניץ ויחימוביץ בהשוואה לממוצע ה - OECD
השבוע הסבירה יחימוביץ' כי מול הממוצע חסר
הפשר הזה, לישראל יש חוב ציבורי קטן (שאף הוא נמדד בשיטה עקומה. בעוד ההכנסה
הלאומית נמדדת בשקלים, החוב הציבורי נמדד בתאגיד יחימוביץ'-שטייניץ באחוזים).
ולכן, כך יחימוביץ', ראוי להגדיל את החוב שלנו.
מדוע ראוי שאדם פוליטי (או סתם כלכלן וכל אחד
אחר) ישווה את עצמו לממוצע כלשהו? האם כל אחד מאיתנו משווה את משקלו ל"ממוצע" הישראלי? במקרה
שאנחנו מתעסקים במשקל שלנו אנחנו משווים אותו למה שראוי שיהיה המשקל. ויש לנו מדד
מה ראוי שיהיה.
למי אין מדד של מה ראוי? לתאגיד המנטאלי המשותף
ליחימוביץ' ושטייניץ. יחימוביץ' לא תבחר מדד ראוי של חוב ציבורי. גם שטייניץ לא.
למה הם לא בוחרים? מהפחד להתחייב. מה שהם כן עושים זה להשוות, במקום שנוח להם, את
ישראל מול הממוצע של שבדיה ותורכיה. איזה תוכן יש לממוצע הזה? הוא סתמי לחלוטין.
תאגיד שטייניץ-יחימוביץ' חובב סער. שטייניץ
היה סייען מרכזי ביעד ההתנחלותי של שר החינוך שהפך (בחתימת אהוד ברק, נא לא לשכוח)
את מכללת אריאל שבפלסטין לאוניברסיטה ישראלית. יחימוביץ' מיודדת עם סער מימים ולכן
אם יש לה ביקורת על הסדרי החינוך בישראל, הם לא מכוונים כלפי השר החביב עליה.
משטייניץ לא מצפים להרבה. בצמרת הפוליטית הוא
לא ממש נספר. חוץ מרעיון "תקציב דו שנתי" שאליו הוא מתכוון לחזור בתקציב
2013, ראשו הפילוסופי לא ייצר דבר, מלבד גירעונות עתק בתקציב המדינה. אבל אף אחד לא
מאשים אותו ברצינות, כי הכל יודעים שהוא לא באמת חשוב.
יחימוביץ' מתיימרת להיות אלטרנטיבה סוציאל
דמוקרטית. אך כאשר כמו שטייניץ, היא משווה
את מצבנו לממוצע אידיוטי – היא מלמדת על
עצמה.
לכן
הם כל כך דומים.
30.10.2012
