על צד שמאל

מיהו יהודי? התשובה, במובן ההיסטורי המשמעותי ביותר, היא של המשטר הנאצי שהוסיף להגדרה של האורתודוכסיה היהודית גם את מוצא הסבא, הסבתא וללא הבדל בין אם לאב. ההגדרה הישראלית הקולעת ביותר היא של מכר, איש ימין, שאומר כי "יהודי הוא כל מי שאינו ערבי". נזכרתי בהגדרה הזו לפני כמה ימים כשישבתי בבית קפה עם חבר וניגש אלינו יהודי חרדי והציע לי להניח תפילין. "אני לא יהודי" השבתי לנודניק. אבל הוא התעקש: "יש לך מבטא של יהודי".

כל זה אינו אלא הקדמה לשאלה "מהו שמאל" בעקבות הסדרה בת ארבעה פרקים  "על צד שמאל". במאמר בעקבות הבחירות לכנסת וההצעה להקים "גוש חוסם ימין" כתבתי שאין דבר כזה וכי כל אלה המכונים מרכז, לרבות מפלגת העבודה, הם ימין לסוגיו.  השמאל בישראל, ככל שהוא קיים במובן המקובל באירופה, מסתכם בחד"ש ובמרצ.

שתפו:

קרא עוד

למה אנחנו מטומטמים?

אפשר להתקומם על השאלה שבכותרת. היא מתבססת על ההנחה שאכן "אנחנו" מטומטמים ורק מבקשת הסבר לקביעה. אלא שאנחנו בכלל לא מטומטמים וההוכחה היא בדברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמר – כך מצטטים החוקרים בתרגום חופשי שלי – "אנחנו עם הספר. אני קורא לכם לקרוא ספרים. הן לצורכי הנאה והן לתועלת שבהשכלה. כי שני אלה עשו את אומתנו לייחודית וכך נהיה גם לנצח".

אז אם ביבי אמר....

שתפו:

קרא עוד

הזעם של הרגולטור

 מותר להניח שיהיו כמה עורכי דין שיחגגו על הפרשה בתביעות ייצוגיות נגד ה"החברה לישראל" – תאגיד הענק השולט על כימיקלים לישראל, צים, בית הזיקוק בחיפה ועוד כהנה וכהנה. "החברה" החליטה בסוף דצמבר להעניק  למנכ"ל, ניר גלעד, וליו"ר הדירקטוריון אמיר אלשטיין אופציות למניות בשווי  של 25 מיליון שקל כל אחד. זה קרה יום לפני שנכנס . לתוקפו תיקון לחוק ניירות ערך הקובע שתמורה שכזו טעונה אישור אסיפה כללית של בעלי המניות, ולא רק  של מועצת המנהלים. רשות ניירות ערך, הגוף המפקח על תאגידים ציבוריים, התעצבנה ולפני כמה ימים שיגרה מכתב ל"החברה לישראל" ובו שורת הערות נזפניות  על התרגיל, על ניצול מועד תחילת החוק ועל עצם העניין.

שתפו:

קרא עוד

על איך ומה

אמנם הממשלה ממשיכה להתרשל בכל הקשור לטיפול בענייניה, או ליתר דיוק בעניינינו  הכלכליים אבל את החלל ממלאים השבוע מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל. המבקר החליט לבדוק את הגירעון הממשלתי שאשתקד תפח והגיע ל – 40 מיליארד שקל ותהה האם יש קשר בין הגירעון הזה לבין היצירה המופלאה הקרויה "תקציב דו שנתי".

שתפו:

קרא עוד

מדידה עקומה

היום ייפתח בירושלים "שבוע החינוך". הנה  דוגמה לשינוי בסדרי העדיפויות שכולם מדברים בו:  מקדישים כסף ואנשים כדי לברר  מה ראוי בתחום החינוך. כל המי ומי ייטלו חלק בדיונים ( כך לפחות על פי המודעות)  כאשר במוקד ה"שבוע" תכניתה של עיריית ירושלים לפרסם באופן קבוע "עץ המטרות" -  מדד להערכה של בתי הספר. מכיוון שחשוב להורים לדעת מה טיבם של בתי ספר שאליהם נשלחים ילדיהם , המדד הזה יכול לסייע לדעת מה באמת קורה בבתי הספר.

הלוואי וזה היה כל כך פשוט.

שתפו:

קרא עוד

חסרי אחריות

התקשורת מלאה בספקולציות סביב המדיניות הכלכלית של הממשלה שתקום, אם תקום, בשבועות הקרובים. אם מסכמים את "מופעי האימים" האלה המכונים בתקשורת גם גזירות  הרי שמדובר במהלכים בסדר גודל של כ – 30 מיליארד שקל לשנים 2013-2014. המהלכים האלה מכונים בפי הכלכלנים  "צעדי ספיגה". המטרה -   לצמצם את הגירעון הממשלתי שחורג אפילו מהמתירנות הפיסקאלית של הממשלה הנוכחית שפשוט איבדה שליטה וסיימה את 2012 עם גירעון של כמעט 40 מיליארד שקל.

שתפו:

קרא עוד

נשים ומתמטיקה

נשים, ככל שיש שיצטערו על כך,  מצליחות כנראה יותר מגברים. לפחות בתחום ההשכלה. בשיעור הזכאות לבגרות הנשים מצליחות מהגברים כבר עשרות שנים. ובלימודים אקדמאים, בכל הרמות יש התקדמות עקבית של נשים מאז 1974. באותה שנה,  שיעור הנשים שסיימו תואר אקדמי ראשון היה 45% ולפני שנתיים – 58%. אז הנשים היוו 35% מבוגרי תואר שני ועתה הן 57%.  ב- 74 ' הן היו 25% מבוגרי תואר שלישי והיום הן 51%. לחסידי השיוויון קשה להסביר איך דווקא בתחום ההשכלה הנשים עושות את זה טוב יותר. אולי זה קשור לזינוק הנובע מיציאה מהגטו שכפו עליהן הגברים.

שתפו:

קרא עוד

מתי שבת?

מפלגת "הבית היהודי "(מה הייתה המפלגה הזו אומרת על מפלגה ערבית כלשהי  בשם "הבית האנטי יהודי"?) מבקשת להפוך את יום ראשון לשבתון. נפתלי בנט וגזעניו מסבירים כי אם אכן כך יהיה,  יהיה קל יותר לאכוף את חוקי השבת וגם לאפשר  לדתיים לצאת לקניות ולבילויים  ביום ראשון. וכל זה יעמיק את הקשר בין הורים לילדים, שכן לשיטת המפלגה גם בתי הספר אמורים לשבות בראשון ובכך יתאפשר עוד "זמן איכות" משפחתי.

שתפו:

קרא עוד

מי מפחד מירידת מחירי הדירות?

אחד הקוראים המתמידים הגיב  למאמר על התפטרותו של סטנלי פישר  בהערה הבאה: "כינית אותו התרודוכס? איך הוא היה מגיב להצעה של אסתר אלכסנדר בעניין הריבית הריאלית?". אלכסנדר היתה הכלכלנית ההתרודוכסית של סוף המאה שעברה. מבקרת חריפה של המדיניות הכלכלית נוסח פרס-נתניהו-פישר. היא, למשל, טענה כי כלכלה יותר שיוויונית תשפר את המצב הכלכלי הן בצמיחה, הן בפחות אבטלה, והן בירידת אינפלציה. טיפוס מוזר היתה אלכסנדר ובלתי מקובלת לחלוטין למעט בחוגי שמאל פינתי.

שתפו:

קרא עוד