10 בפברואר 2013

נשים ומתמטיקה


נשים, ככל שיש שיצטערו על כך,  מצליחות כנראה יותר מגברים. לפחות בתחום ההשכלה. בשיעור הזכאות לבגרות הנשים מצליחות מהגברים כבר עשרות שנים. ובלימודים אקדמאים, בכל הרמות יש התקדמות עקבית של נשים מאז 1974. באותה שנה,  שיעור הנשים שסיימו תואר אקדמי ראשון היה 45% ולפני שנתיים – 58%. אז הנשים היוו 35% מבוגרי תואר שני ועתה הן 57%.  ב- 74 ' הן היו 25% מבוגרי תואר שלישי והיום הן 51%. לחסידי השיוויון קשה להסביר איך דווקא בתחום ההשכלה הנשים עושות את זה טוב יותר. אולי זה קשור לזינוק הנובע מיציאה מהגטו שכפו עליהן הגברים.

?מדוע מתמטיקה עוינת נשים

"כנראה" כי לצד הצלחתן ברכישת השכלה, בדרך כלל במקביל לתפעול משק בית, הן פחות מצליחות בכל הקשור לשכר ודירוג בחברה. הכנסת הנוכחית מתהדרת במספר של שיא נשים אבל עדיין הן פחות מרבע מהנבחרים.

למדדי ההצלחה ההשכלתית של נשים תמיד נצמד קוץ: נשים משיגות ציונים פחות טובים מגברים במתמטיקה. מה יש בעוינות המתמטית כלפי נשים?

יואל רפ וכמה חוקרים וחוקרות מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך ניסו לבדוק את התופעה. ממצאיהם הוצגו בשבוע שעבר בכינוס השנתי של האגודה הישראלית לפסיכומטריקה. פסיכומטריקאים הם אנשים שמתעקשים למדוד יכולות קוגנטיביות. הציבור מכיר אותם, למשל, מהמבחן הפסיכומטרי. הם הטיפוסים שחושבים כי מידת ההצלחה במבחן הזה  תנבא את היכולת של פלונית להצליח בלימודי המתמטיקה באוניברסיטה.

מתברר,  שהפער בציוני המתמטיקה אינו נובע מגנטיקה. אילו היתה הגנטיקה משחקת תפקיד בכישוריהן המתימטיים של נשים, הרי שבכל מקום בעולם היו נשים נופלות מגברים בהישגיהן  במתמטיקה. אך העובדות מראות אחרת. יש לא מעט מדינות, מדינות ערביות בולטות בעניין, שבהן הנשים משיגות ציונים טובים יותר.

 ומה קורה בישראל? מתברר כי גם כאן, בקרב האוכלוסייה הערבית,  הנשים יותר טובות במתמטיקה מאשר הגברים בעוד שאצל היהודים יש פער לטובת הגברים. אגב, הגברים בארץ גם מצליחים יותר וגם נכשלים יותר. גם בקרב מקבלי ציונים נמוכים במיוחד במתמטיקה שיעור הגברים גדול יותר. החידה טרם נפתרה אם כי הפערים לא ממש גדולים.

אינפלציה בציוני הבגרות

בפעם הבאה שתשמעו מגדעון סער כמה מוצלחת "מערכת החינוך" שלנו תשלחו אותו לדוד מעגן וליבי שפירא מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שני החוקרים האלה תהו האם העליה בציוני הבגרות משקפת באמת שיפור אצל התלמידים או שמא אנחנו עדים לאינפלציה בציונים, שבמהותה דומה לאינפלציה במחירים.

החוקרים הצליבו בין ציוני הבגרות והמבחן הפסיכומטרי של כחצי מיליון תלמידים בשנים 1991-2002. הממצאים עגומים: אם מניחים שתוצאות הפסיכומטרי משקפות יכולת אמיתית (עניין שנוי במחלוקת) אז העליה בציוני הבגרות היא אינפלציונית. מה שאומר שיכול להיות שמנהלי "מערכת החינוך" – אולי בהשראה מיניסטריאלית – מקלים במבחנים כדי להראות הישגים. או שהבוחנים נהיו רחמנים. התלמידים, כך זה נראה, לא ממש מוצלחים יותר.

האם כדאי להשקיע בקורס הכנה לפסיכומטרי?

מה שמעביר אותנו לאותו מבחן פסיכומטרי שמאמלל, גם כלכלית, את אלה שמבקשים השכלה גבוהה. כל מוסד אקדמי וכל גוף שבו מספר מוגבל של מקומות (מקום עבודה, חיילים בסיירת צלופח) נזקק לסלקציה בין מועמדים. המבחן הפסיכומטרי, בשילוב ציון הבגרות, נמצא מנבא טוב יחסית להצלחה אוניברסיטאית. רבים מעדיפים לשפר את סיכוייהם באמצעות ציון גבוה בפסיכומטרי. חלק ניכר מהם – 84% - לוקחים קורס הכנה שמחירו בין 6,000 ל-10,000 שקלים. איילת גולדצויג, כרמל אורן ויונתן סער מהמרכז הארצי לבחינות והערכה בדקו אם ההשקעה הזו כדאית. האם השתתפות בקורס הכנה למבחן פסיכומטרי אכן משפרת את הציון? זאת בהשוואה למי שמכין את עצמו ללא קורס.

התוצאה המשמעותית ביותר (נבדקו כ – 52,000 איש ואישה) היא שמשתתפים בקורסי הכנה בעברית קיבלו בממוצע 4.7 נקודות פחות ממי שהכינו את עצמם ללא קורס. לנבחנים בערבית הקורסים דווקא עזרו וציונם שופר ב – 9.6 נקודות. עם זאת בקרב מי שנבחנו בפסיכומטרי בפעם השנייה נמצא שקורס ההכנה תרם כ – 12 נקודות בממוצע.

מה זה מלמד? בעיקר שהתשובה לכל שאלה תלויה בצורת המדידה.  אך גם אם מודדים את תוצאות אלה שנבחנו פעם אחת וגם אם מודדים את תוצאותיהן של אלו שנבחנו פעמיים, נראה  שקורסי ההכנה על עלותם הגבוהה  הם השקעה עם תשואה נמוכה, אם בכלל.

הפטיש של יצחקי

מה שהיה יפה בכנס של הפסיכומטריקאים הוא  שהזמינו מישהו שיתן להם עם פטיש בראש. שלמה יצחקי הוא הסטטיסטיקן הממשלתי לשעבר. כבר שנים האיש כותב ודורש בעניין האופן שבו אנו מודדים כל מיני דברים. לטענתו כל חוקר יכול להגיע לכל תוצאה מחקרית בה יחפוץ ובלבד שימדוד את הנתונים בדרך מיוחדת.

יצחקי, עם טאינה פודלוב ואביאל קרנצלר, בדקו במה שונים מבחני הבגרות מהמבחן הפסיכומטרי. לחוקרים יש שיטת מדידה ייחודית למציאת פערים. הם הפעילו את שיטתם על נבחני בגרות ופסיכומטרי במתמטיקה ובאנגלית ומצאו, כמה משעשע לכל מי שאינו פסיכומטריקאי, שאין הבדל של ממש. מבחינתם אחד המבחנים – הבגרות או הפסיכומטרי – מיותר.

אלא שכאן ההיסטוריה מסבירה למה לא יחסכו מאיתנו את כפל הבחינות. כאשר סילבן שלום היה שר אוצר ולימור לבנת היתה שרת חינוך לחץ הראשון (מטעמי קידום יהודים מעדות המזרח) ונענתה השנייה (אולי מטעמי תוספת תקציב) ובוטלה הבחינה הפסיכומטרית כאמת מידה להתקבלות לאוניברסיטה. משהתברר כי יהודים מעדות המזרח לא שיפרו מצבם, אבל ערבים מעדות המזרח שיפרו בריבוע – החזירו את המבחן.
הללויה.
10.2.2013