22 בינואר 2014

דאבוס וירושלים


תחילה לידיעה החיובית: בחודש הבא תתבקש האסיפה הכללית של בעלי המניות בתאגיד "טבע" לאשר את שכרו של המנכ"ל החדש, ארז ויגודמן, שישתכר 10% פחות מהמנכ"ל הקודם. כך, יש הסבורים, ראוי שינהג תאגיד שאמור לפטר השנה אלפי עובדים. אבל אז רואים את המספרים שמדובר בהם -  "שכר היסוד" הוא 400,000 שקל לחודש ועם בונוסים אפשר שיגיע ל  - 1.1 מיליון לחודש. ועוד לא דיברנו על החזרי הוצאות, רכב צמוד ושאר מרעין בישין שמנהל רציני לא מתפקד בלעדיהם.


מן הסתם בעלי המניות יאשרו את השכר הזה. ויגודמן נחשב למנהל מוצלח  ושכירת שירותיו תמורת עשרה אחוזים פחות משכרו של המנהל הקודם שהודח,  נתפסת כעיסקה טובה.  ב"טבע", בבנקים , בחברות הביטוח ובתאגידים אחרים מעולם לא ניסו לבחור מנכ"ל שישתכר "רק" פי 10 מהשכר החציוני. הלא אי אפשר למנכל, שלא לדבר על להתקיים, משכר כל כך נמוך.

הצרות של דאבוס

הידיעה על ההמלצה הצפויה בדבר שכרו של ויגודמן לא היתה אמורה לעורר הד אלמלא הכינוס הכלכלי השנתי שמתחיל ביום רביעי בדאבוס, שוויץ. שמעון פרס, בנימין נתניהו, ציפי לבני וקרנית פלוג – ממש לא ויגודמנים בשכרם – ייצגו אותנו לפני שועי עולם שיעסקו בשאלה: מה לעזאזל עושים עם אי השיוויון התופח.
מה לאליטות ולשאלה הכל-כך עממית הזאת? מתברר שסקר מיוחד שהוכן לכינוס מצא שהנושא המטריד ביותר את "עולם העסקים" הוא אותו אי שיוויון. ולכן, יש לשער, גם נציגינו המלומדים, ידונו ברצינות ובפנים נפולות בעניין הכל כך מטריד הזה. אבל רק ידונו.

כי המעבר מדיונים למעשים הוא דבר מתיש למדי. ח"כ שלי יחימוביץ' הציעה חוק שיאסור לשלם שכר מעל פי חמישים (!) מהשכר הנמוך ביותר באירגון או בתאגיד. איפה ההצעה? בזבל. ואיפה פער השכר?בשמיים.

מיסוי רגרסיבי

יחימוביץ' בחרה בשיטה שכלכלנים ומנהלי עסקים שוטמים: לקבוע מינהלית תיקרה (וריצפה) של שכר. לדעת אותם כלכלנים ראוי שהשכר ייקבע בשוק החופשי. העובדה שאסיפת בעלי המניות של טבע (או של כל תאגיד אחר) אינה שוק ואינה חופשית, כלל לא רלוונטית למקצועני הכלכלה.

אבל גם אם נניח שראוי לא להתערב בגובה השכר שמבקש תאגיד פלוני לשלם למנכ"לו, יש בידי המדינה לתקן חלק מהעניין באמצעות מערכת המס. אלא שגם התיקון הזה נעשה במשורה. מי שמשתכר 50,000 שקל לחודש משלם על השקל האחרון מס יותר גבוה מאשר מי שמשתכר 5,000 שקל. אבל מי שמשתכר 500,000 שקל לחודש משלם על השקל האחרון בדיוק את אותו מס כמו מי שמשתכר 50,000 לחודש. למה? ככה.

אולי לא ידעתם אבל יש אצלנו מס על ריבית ורווחי הון. ממש מדינה מתוקנת. אלא ששיעור המס המירבי הוא 25%. נניח שויגודמן למשל, יחסוך  בכל חודש 150,000שקל אחרי שיחליט להתקיים מ –  30,000 שקל נטו. המס שישלם על  רווחי הריבית יהיה  נמוך יותר מהמס השולי המושת על מי שכל הכנסתו היא 15,000 שקל לחודש. למה? ככה.

כל זה כלל לא יפריע לשועי העולם ולנבחרינו המשתתפים לדון בכובד ראש, על אף האוויר הקליל של  האלפים, בענייני אי השיוויון והסכנות שהתופעה טומנת לחברה. הם יצקצקו בלשונם, ואחר כך ינקו את המצפון בקיצבאות לעניים. כאילו אי השיוויון הוא בעייתם של העניים בלבד ולא של רוב דיירי תאגיד "מדינת ישראל בע"מ".
20.1.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 21.1.2014)