קנת' רוגוף הוא פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת
הרווארד ונמנה עם מי שבמצעד הפיזמונים מכנים "העשיריה הפותחת" של הכלכלנים
בעולם. לפני כשנה פירסם מאמר עם כרמן ריינהרט ובו קבע כי מדינות שלהן חוב ציבורי
גדול צומחות בשיעור קטן יותר ממדינות בעלות חוב ציבורי קטן. המחקר עורר סערה בביצה הכלכלית
כי נתפס כתמיכה במדיניות של קיצוצים
ומיתון. רוגוף וריינהרט אוששו את מסקנתם
בשורה של ממצאים עובדתיים.
את המימצאים האלה בדקו בקפדנות כלכלנים אחרים
שפירסמו מאמר ובו הראו שרוגוף ועמיתתו שיחקו עם הנתונים כדי שיתאימו למסקנה שאליה ביקשו להגיע. כשמבטלים את המשחק מתברר שמדינות שלהן חוב גדול
צמחו בשיעור שאינו חריג לרעה.
נזכרתי בסערה הזו כאשר קראתי את דו"ח האוצר
על המסים בשנים 2011-12. הדו"ח כולל את ה"עובדות" הבאות:
ב 2011 היו 49.7% מהיחידים מתחת לסף המס. ב – 2012 עלה שיעור היחידים מתחת לסף המס ל
52.3%.
ב – 2011 העשירון העליון, שהשתכר בממוצע 38,000
שקל לחודש, ריכז 40% מכלל ההכנסה ושילם 64% מכלל המסים הישירים.
והיו עוד "עובדות" מהסוג הזה.
ולמה "עובדות" ולא עובדות?
כי מי שטורח וקורא את האותיות הקטנות בדו"ח מוצא
שמשרד האוצר לא יודע בכלל כמה מס שילמו בשנת 2011. וכמובן שלא יודע כמה מס שילמו ב
– 2012. הוא, תתפלאו לשמוע, אפילו לא יודע
כמה מס שילמו ב – 2009. האוצר גם גם מודה בכך, מה שלא מפריע למשרד המנהל את הכלכלה
להנפיק דו"ח עב כרס על המיסים בשנים האחרונות.
מה האוצר כן יודע? הוא יודע מה שהיה ב – 2008.
יפה, לא? אבל מי שיכתוב היום על 2008 ייראה
כמי שעוסק בארכיונאות ולא בכלכלה. אז מה עושים? לוקחים את המספרים מ – 2008 ומשחקים
בהם. למשל, שכיר שהשתכר אז 1000 שקלים יירשם כמי שהשתכר ב – 2011 1070 שקל. האם אכן
שכרו עלה ב-70 שקלים? אולי כן, אולי לא,
אולי הוא פוטר, אולי הוא עצמאי, אולי הוא מת בכלל, אולי.
מניחים שהוא חי וקיים, נשאר בגיל שהיה ב- 2008 ומשתכר כמו אז בתוספת עליית השכר
הממוצע. על ההנחה הזאת מפעילים את חוקי המס של 2012 ומקבלים את המצב החדש. באוצר
הגדילו עשות. הם הוסיפו לו, לנעבעך מ – 2008, את התחזית (!) שלהם על גידול השכר
הריאלי הממוצע השנה, הפעילו על התוצאה את חוקי המס החדשים והופ, מצאו כמה מיסים
ישלם המאון העליון בשנה הקרובה.
מה באמת קרה לאי השיוויון
מה יש לומר, אם לרוגוף מותר לשחק בנתונים, למשרד
אוצר – שכלל אינו פרופסור – מותר בריבוע. והוא עושה זאת באלימות סטטיסטית עם מסקנות מאוד מעניינות.
כמובן שהכל הבל. להניח שמה שהיה הוא שיהיה זה כמו
להניח שיש היום באיראן אותו מספר של סרכזות
כמו ב – 2008. חבל רק שלא מניחים כי שר
האוצר היום הוא שר האוצר שהיה ב – 2008. להניח מותר.
אז מה התוצאות של משחק המספרים באשר להתחלקות ההכנסות? "לפי מדד קוואני
עלתה פרוגרסיביות מערכת המס הישיר בכ 24% מ 2002 ועד 2012." נשמע טוב? אז יש
גם משחק אחר: "לפי מדד
ריינולד-סמולנסקי מאז שנת 2002 ירדה פרוגרסיביות מערכת המס". זה כבר פחות
טוב.
והאמת? נו, זה כבר פחות חשוב. העיקר המשחק.
4.1.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 7.1.2014)
