הפוליטיקה של הרחם



פסיקת בית המשפט העליון שהעדיפה לאשר לזוג לבן, לאמץ ילד ממוצא אתיופי על פני החזרתו למשפחתו, נומקה ב"טובת הילד". זה הנימוק המקובל בהליכים מהסוג הזה. אלא שהפסיקה הזו נדירה בנוף החקיקתי בישראל. ככלל הביולוגיה היא השולטת, אם כי יש הבדלים בין הפוליטיקה של הרחם לבין הפוליטיקה של הזרע.
לא מכבר הודיע משרד הבריאות כי תוגבל זכאות נשים לטיפולי הפריה. ההגבלה חלה על מספר ניסיונות ההפריה ועל גיל האישה. אך עדיין שרירה וקיימת הזכאות של כל אישה לקבל טיפולים שכאלה בכדי ללדת שני ילדים – הכל במימון ציבורי.

אותו משרד בריאות יוזם הצעת חוק שתאפשר לגברים להיות הורים לילד שנולד באמצעות אם פונדקאית. משרד הפנים, כך דווח, מוכן  לסייע לישראלים שילדו בפונדקאות בתאילנד לזכות באבהות המיוחלת על אף שהחוק התאילנדי קובע כי האם תמיד זכאית לילדיה. עם זאת הפוליטיקה של הזרע לא זוכה למימון ממשלתי כמו הפוליטיקה של הרחם. מן הסתם יש איזשהו קשר בין המימון הנדיב לאמהות והקמצנות כלפי האבות עם ההלכה היהודית המגדירה יהודי לפי האם.

מדינה ביולוגית להחריד

ראוי לשאול מדוע הזכות להורות ניתנת בצורה כל כך מפלה. וגם ראוי לשאול מדוע זכות האישה למימון ציבורי היא לשני ילדים. מעניין שכל אלה החולקות  תמיד על החלטות ועדת "סל התרופות" אינן תוהות האם ראוי להשקיע מיליונים בהפרייתן של נשים בעבור ילד שני, או אולי ראוי לתת לילדים טיפול שיניים מלא. ומדוע אותה ועדה לא ניסתה עד היום אפילו לדון בהטבת הילד השני מול חלופות אחרות.

כי ישראל היא מדינה ביולוגית להחריד. הרחם והזרע הם תנאי הכרחי ומספיק לאזרחות ולמימון ציבורי נדיב. זאת כאשר הורות, עניין שהתברר גם בפסיקת בג"צ האחרונה, היא ממש לא בהכרח עניין ביולוגי.

האם הורות ביולוגית ראויה להעדפה חברתית? אם מקבלים, וכך ראוי שיהיה, כי מה שקובע הוא "טובת הילד" כלל לא ברור שהביולוגיה עדיפה על אימוץ. לא נשכח כי כל הילדים הזקוקים לאימוץ הם ילדים להורים ביולוגיים גרועים. כך גם רוב העבריינים. כשחושבים על זה אפשר לתהות מדוע המדינה דורשת מכל בוגר המבקש לנהוג מכונית לעבור מבחן נהיגה. אבל כאשר זה מגיע להורות, כל זרע ורחם זוכים להיות הורים ללא מבחן הורות. ואז אנחנו מתפלאים על הורים שמחנכים את ילדיהם שראוי להכות מורה שלא נותן ציון גבוה דיו (לפי דעת ההורה), או לחבוט ברופא שלא מטפל מיד בשפעת של הזאטוט הביולוגי שלהם לפני שהוא מטפל בחולה עם דימום פנימי. ועוד לא הזכרנו את הביולוגים החביבים שמגנים בחירוף לשון על ילדם שדקר בסכין מישהו ללא כל סיבה, או סתם כי חשב אחרת. מי צריך הורים ביולוגיים שכאלה?

רישיון להורות

בעולם תקין יותר, טובת הילד תחייב הורים ביולוגיים לעמוד באותן אמות מידה  שמחיל השלטון על הורים מאמצים. הפוליטיקה של הרחם אינה עדיפה על מה שעדיף לילדים.

 אבל עד הרגע שהעניינים האלה יוכרעו בצורה מסודרת הגיעה העת להפסיק לתת תמריצים לביולוגיה ילידתית. אם זוג או בודד מתקשים להרות, שיירשמו בבקשה להליכי אימוץ. וכך יהיה לכל אדם ללא קשר להעדפה מינית.

ואת המיליונים שייחסכו יש להעביר לטיפולי שיניים של ילדים, לנשים שמסרבות להיות הורה, לטיפולים לחולים נצרכים, ולא לחולים מדומים.
26.1.2014
(המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 28.1.2014)
שתפו: