פרופסורית שקודמה לא מכבר לתפקיד
בכיר במוסד אקדמי גילתה עד מהרה כי שכרה נמוך משכרו של הגבר שאותו החליפה. אולי, אם ח"כ עליזה לביא וחברותיה יצליחו,
היא תוכל לתבוע את המוסד המפלה. על פי הצעת חוק יקבלו נשים המופלות לרעה בשכרן כפל
פיצוי.
הכל יודעים על פערי שכר בין גברים
ונשים. אבל הידיעה הזאת אין פירושו שקל להוכיח כי הפער נובע מאפליה. מכיון שכך,
יזמו מדינות רבות חקיקה שתבטיח לנשים עמדות השפעה על קביעת השכר. האיחוד האירופי למשל קבע בחוק כי
עד 2020 בכל חברה ציבורית – כזו שמניותיה נסחרות בבורסה – יהוו נשים לפחות 40% מחברי הדירקטוריון. אצלנו, לא
מכבר, שוריין מעמדן של נשים בוועדה למינוי שופטים כדי להעצים מינוי שופטות על פני
שופטים.
"העדפה מתקנת" הוא שם התרופה.
נשים משתכרות פחות מגברים. ובתפקידי ניהול
שיעורם קטן בהשוואה לגברים. השוק הכלכלי, הלכאורה תחרותי, אמור לקדם עובדים על פי
יכולתם ולא על פי מינם. אלא ששוק העבודה נשלט בידי גברים ואלה "יודעים"
כי אי אפשר לסמוך על נשים: הן, לא פעם, נכנסות להריון, מטפלות בילדים, נעדרות מהעבודה.
מי צריך את הכאב ראש והכיס הזה?
היו שטענו כי אין די נשים מתאימות לאייש
משרות בכירות, גם בגלל שהן בדרך כלל אחראיות לבית ולמשפחה ואינן מתעקשות להתחלק
בנטל עם בני זוגן. אלא שהתברר כי, לרוב,
נשים מוצלחות יותר. זה בולט במיוחד בתחום ההשכלה. ברוב המדינות המפותחות, כולל
ישראל, מבחינת ההשכלה, נשים מהוות רוב בולט בצמרת. נכון, יש חוקרים שמצאו שנשים פחות מוצלחות במצבי
תחרות , אבל לא כל העולם מונדיאל.
הניסיון הנורווגי
אם נשים מוצלחות יותר מבחינת השכלה מדוע
הן, כמו הפרופסורית בראשית המאמר, משתכרות פחות?
נורווגיה היא המדינה הבולטת בניסיונות
לתת לנשים העדפה הנקראת "מתקנת".
לפני יותר מעשור מצאו שם כי פער השכר בין גברים ונשים הוא 14% - פחות מחצי הפער הישראלי – אך הפער במשרות
הגבוהות הוא 20%. ללמדנו כי ככל שהנשים מטפסות גבוה יותר בסולם, כך שכרן היחסי
נפגע. מנהלות, נטען, מוכנות להסתפק בשכר מופחת כדי להגיע לצמרת.
תחילה נחקק חוק שמבטיח לנשים
(ולגברים) 40% מהמקומות בדירקטוריונים. החוק היה נטול שיניים וכעבור כמה שנים נקבע
כי תאגיד ציבורי שלא יעמוד במכסה – יפורק. הנשק הקטלני הזה פעל כראוי והיעד הושג.
ואכן, בחשבון של עשור, גדל שיעור
הנשים בצמרת הכלכלית. אך שם, בצמרת, השינוי נתקע. במחקר חדש שפרסמו ארבע חוקרות נטען שפרט ל – 5% מהנשים שהתברגו בצמרת, ייצוג הנשים בכוח העבודה לא השתנה. אפילו
בעשירון העליון לא היה שינוי מהותי, קל וחומר בעשירונים שמתחתיו. מי שרוצה יכול לראות בחקיקה המבטיחה
מיקום נשים בצמרת תמריץ לגברים עשירים במיוחד למנות נשים הדומות להם. החקיקה לא חילחלה
כלפי מטה.
וזה מעניין, כי נתנו לנשים ייצוג
הולם בדירקטוריונים. אבל משנתבקשו למנות
את ההנהלה הבכירה הביצועית, הן לא העדיפו נשים.
הנסיון לתת לנשים לנהל את עולם
העסקים לא מניב תוצאות טובות יותר ל....נשים. מה שמלמד, אולי, כי העדפה מתקנת אינה
אלא העדפה מקלקלת. נשים, לפחות בעסקים, אינן שונות מגברים. בעצם הן חכמות יותר
מהגברים שמינו אותן ולא מוכנות למנות אדם רק בגלל שהיא אישה.
6.7.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 8.7.2014)
