זה כבר חלק מההיסטוריה הקצרה של ישראל. כשרועם
התותח – הפור נופל. כך הגיבה מפלגת
הפועלים המאוחדת (מפ"מ) עם תחילת
מבצע סיני לו התנגדה, ובצדק, כקנוניה של ישראל עם הקולניאליזם הבריטי-צרפתי. וכך
מפלגת העבודה דהיום כאשר יצחק הרצוג ושלי יחימוביץ מתייצבים ונותנים גיבוי מלא
לממשלת נתניהו – כאילו ישראל הותקפה בידי זדים.
כדאי לעשות סדר בסיפור הזה.
זה התחיל עם חטיפתם ורציחתם של שלושה תלמידים
בהתנחלות. ביום הראשון עוד היתה מראית עין שמחפשים את החטופים והחוטפים. מהיום
השני ואילך הושם הדגש על "חיסול תשתית החמאס בגדה המערבית". כוחות צבא
ושב"כ הוכנסו לשטחי פלסטין ועסקו יותר במצוד אחרי כל דבר שנגוע בקשר עם החמאס
מאשר בעניין החטופים.
די מהר התברר כי בעניין החטיפה יש מידע קלוש, אבל בעניין
מחשבי חמאס, פעילי חמאס, כספי חמאס, בתי פעילי חמאס יש הרבה "בשר". מאות
עצורים, הרס רב בבתים ותשתית החמאס כוסחה עד הסוף. עובדה אין יותר חמאס בפלסטין.
לעומת זאת, באותו שלב, כמות המידע על פרשת החטיפה והרצח מזערית. יש חשד
שהחוטפים הם אותם שני פעילי חמאס שהרשות הפלסטינית הודיעה לישראל על העדרם. האמנם
הם החוטפים הרוצחים? האם פעלו על פי הוראת החמאס? אלו פרטים שלא ידועים עדיין בוודאות.
התכנית לחיסול החמאס
מראש, כך זה נראה, החליטה ממשלת ישראל שזה הזמן
לחמם את האווירה מול החמאס בפרט ומול פלסטין בכלל. כידוע, כמה שבועות קודם לכן הוקמה
ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה כזו אמורה היתה לשמח את שוחרי המו"מ לשלום כי
ממשלת אחדות כזו מייצגת טוב יותר את פלסטין. אולם בפועל העניין הזה היה למורת רוחה
של ישראל. יממה אחרי שהוקמה הממשלה הזאת ברכו אותה כל ידידי ישראל, ובראשם
ארה"ב. ממשלת נתניהו נקלעה למצוקה קשה. זה הרקע הפוליטי לחימום זירת חמאס בידי ישראל.
לרקע הפוליטי הצטרפה ההערכה (בתקשורת הישראלית זו
ודאות מוחלטת) שהחמאס קשור לחטיפה ולרצח. מה נחוץ עוד כדי לפתוח את החזית החמאסית?
החמאס שהוא חלש יחסית בגדה החל להגיב מהשטח שבו
הוא חזק: עזה. וכך, די מהר, נקלענו למלחמה החדשה – "צוק איתן" בלשון הצה"לית
המעצבנת. עדיף שתיקרא "ציקצוק
איתן". כי גילגול המילים והעיניים לא יעזור: ישראל החליטה שאנחנו בתקופה נוחה
לחסל או לפחות לפגוע אנושות בחמאס. נתניהו
לא נהג באיפוק כפי שטוענים הרצוג ויחימוביץ. הוא נהג כשור מועד: נכנס לגדה המערבית בכל הכוח (ומעט השכל) וחשב
וקיווה שזה יעבור ללא תגובה. החמאס, שהוא
תמונת הראי של נתניהו, הגיב מעזה ברקטות
משלו וכך הגענו עד הלום.
ביבילנט= חמאס
במבט מנותק מעט מהפוליטיקה הישראלית הדימיון בין
ממשלת ביבילנט (ביבי, לפיד, לבני, בנט) לחמאס הוא מדהים. נכון שלבני ולפיד מדברים
על הסכם. אבל הכל רק דיבורים על שטויות. בפועל ולא בדיבור, מכשילה הממשלה כל ניסיון
למצוא דרך שאינה מלחמה. וכאשר מגיבים על כך במלחמת נגד – היא מצקצקת איתן.
כמאמר הילדים: במלחמה הזו ישראל התחילה. מאחר והממשלה
(והאופוזיציה) מאוחדות בעניין החמאס, אין כאן יוצאים מהכלל. ישראל חיפשה את המלחמה
הזו ונתלתה בחטיפה וברצח כדי להתחיל בה ולהעצים אותה. גם מי שחושב שהמלחמה הזו צודקת, ואפילו הכרחית חייב להודות שאנחנו יזמנו אותה. כל הדיבורים על
איפוק הם שקר אחד גדול. אבל אצל מפלגת "הפור נפל" זה תמיד כך: הערבים אשמים.
ויש מי שקורא לחבורה הזו שמאל. עוד שקר.
9.7.2014
