כמו תמיד, מבול
של פרשנויות צץ בעקבות דו"ח מבקר
המדינה על התקציב שפורסם השבוע, הגדיל לעשות אחד הפרשנים הכלכליים שהגיע למסקנה כי
בעקבות הדו"ח יש להקים "מועצה פיסקאלית". הנה לכם הפתרון
האולטימטיבי לכשלי התקציב כפי שהתבררו בדו"ח.
נחזור לסיפור
המעשה: בקיץ 2012 אמר ח"כ שאול מופז כי הגירעון בתקציב המדינה יגיע לכ – 40
מיליארד שקל – כפול מהגירעון המתוכנן. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל
שטייניץ, שישבו בכנסת בעת נאום מופז גיחכו. מה מבין גנרל קירח בענייני כלכלה מתוחכמים?
מופז, מתברר, צדק. נתניהו ושטייניץ שכחו להתנצל ומבקר המדינה הכין דו"ח.
המסקנה העיקרית
של המבקר היא שמשרד האוצר עשה טעויות לא מעטות שנובעות מבעיה אירגונית. המנהל הכללי של המשרד
הוא מנהל ללא סמכות. האוצר מחולק ללטיפונדיות (אגפים) ובראשן עומד שווה מנכ"ל
בדרגה ויותר ממנכ"ל בסמכות. צריך סדר אירגוני כדי למנוע אי סדר כלכלי. מכאן
קל לקפוץ לאותה "מועצה פיסקאלית" שבה מדובר.
הגירעון בתקציב
הוא ההפרש שבין הוצאות הממשלה להכנסותיה.
בעוד המחוקק קובע גבול עליון להוצאה באמצעות "חוק התקציב", עניין
ההכנסות לוט בערפל. גם כאשר שיעורי המס ידועים וקבועים אין מידע על הגבייה בפועל. לכן
מכינים באוצר תחזית. באותה שנה התחזית
התקלקלה וכך גדל הגירעון למימדיו הלא צפויים.
שבת אחים גם יחד
מהי אותה מועצה
שתבריא את התחזית הקלוקלת? במקום החזאי האחד של האוצר יישבו בה 5 חזאים. אחד
מהאוצר, אחד מבנק ישראל, אחד ממשרד ראש הממשלה ולבטח שני פרופסורים שיספקו חזות
מכובדת. ובמקום שהחזאי של האוצר יאמר שיורד גשם, הם יאמרו ביחד שיהיה טפטוף מוגבר.
במקום טמפרטורה של 30 מעלות בצהרי הקיץ של אוגוסט תמצא המועצה כי החום הכלכלי יהיה 29.
ואז מה?
הרי מדובר
בנבואה. אמנם למחרת הנפילה הכלכלית של 2007 היו כמה שטענו שהם ידעו כי זה מה
שיקרה. אבל, ובגדול, רוב החוכמולוגים – כלומר כלכלנים, מומחים, פרשנים – לא ידעו. גם לא שבוע לפני. אז איך יידעו לחזות מה יהיה
שנה לפני? כלכלנים בקושי יודעים את העבר הקרוב. יש להם מושג קלוש על ההווה. ואין
להם מושג, אפילו קלוש, מה יהיה. מה שהם יודעים לומר הוא שאם בעתיד יתנהלו הדברים
כמו בהווה אז בעתיד יהיה Y או כל מספר אחר. אבל אם לא? אז לא.
וזה כלל לא משנה
אם מכנסים יחד 3,5, או 11 כלכלנים. בנק
ישראל מתייעץ באופן קבוע עם 5-8 כאלה וזה אפילו לא עוזר לו לנהל נושא אחד: שיעור
האינפלציה. אז מה רוצים ממשרד האוצר שכדי ליצור תחזית נדרש לעשרות נושאים כמו צמיחה בענף הכימיה,
אבטלה בענף הנעלה לחיילים, היצוא של גרמניה, החוב של ארגנטינה ועוד הרבה.
אלא שנוח להתנגח
בפקידי האוצר. אפילו המיניסטר שלהם מתהדר בלכסח אותם כאשר הם לא יכולים להשיב לו.
מה עושים כדי
שלא תהיה תקלה שכזו?
התשובה היא 2.
מה זה 2? זה מספר הפלא ולפיו בשנה הבאה תהיה אינפלציה של 2% וצמיחה של 2%. 2 זה מספר שבשלושים השנה האחרונות פיספסו אותו
כלפי מטה אולי פעמיים. לא צריך חזאים. לא צריך מומחים ובטח שלא צריך כלכלנים.
מניחים שמה שיהיה הוא 2 ואז לא טועים כלפי מטה.
ומה עם טעות
כלפי מעלה? אם בפועל המשק יגדל ב 4% אז לממשלה יהיו יותר הכנסות ממה שהיא צפתה. עם
חוב ציבורי של כמעט כ – 800 מיליארד שקל זה ממש לא יהיה אסון אם במקום להגדיל את
החוב – אין ממשלה בישראל שלא הגדילה את החוב – הוא יקטן כתוצאה מעודף הכנסות במסים.
ואם בעוד 20 שנה
לממשלה לא יהיו יותר חובות, אולי אפשר יהיה לקיים דיון אם המספר 2 מיצה את עצמו.
14.8.2014
