איך זה שהמלחמה עם החמאס בעזה נמשכה כל כך הרבה
זמן? ואיך זה שהחמאס, שהפרשנים הצבאיים והפוליטיקאים מכריזים השכם והערב על קריסתו,
לא מקשיב להסברים האלה וממשיך בשלו? והאם יש דרך שטרם נוסתה לשנות את מהלך
העניינים?
יש הטוענים כי הממשלה לא "נותנת לצה"ל
לנצח" וכי ראש הממשלה ושר הביטחון מגבילים את הצבא ומונעים הכרעה. השרים
אביגדור ליברמן ונפתלי בנט מצטיינים בהסברים מהסוג הזה. ואפילו ציפי לבני, שמתנגדת
לכל הסדרה עם החמאס, מרמזת כי דרך
ה"עוד כוח" היא מה שנחוץ.
מול אלה נמצאים הטוענים כי גם אם אפשר להדביר את
כוח החמאס המחיר יקר מדי. זה מה שנכתב במסמך/מצגת שהכין הצבא לקבינט הבטחוני
והודלף לתקשורת. ולא רק שהמחיר המיידי יקר אלא גם העתידי. כי אם הצבא יישאר בעזה אחרי
מיטוט החמאס יהיה לכך מחיר גבוה. ואם ייסוג – לך תדע מי יתפוס פיקוד על האזור
האומלל הזה, ומה יעשה.
בינתיים זה נראה כמו תיקו. המצב בשטח דומה היום למה
שהיה טרם המלחמה הזו. נכון שאולי החמאס ייאלץ לחפור מנהרות חדשות, ולבטח ייאלץ
להפעיל מחרטות בעבודה בשעות נוספות כדי ליצר רקטות, ויש כמה אלפים של הרוגים
ופצועים. אבל לא משהו מכריע.
הכלכלנים פותרים סכסוכים
משכילו פרשני הצבא והמדינאות לטחון הגיע זמן הכלכלנים.
בשנים האחרונות יותר ויותר מהם פורשים מעבודה שכנראה מייגעת וחסרת תוחלת. והם
מפנים את מרצם היצירתי להבנת הסכסוכים המרובים בעולמנו. זה התחיל במחקרים על הרקע
הכלכלי של הטרוריסטים והשפעת הכלכלה על מצב הטרור. ולאחרונה רבו המחקרים העוסקים
בסכסוכים שטרור – לפחות במובן המקובל –
אינו בהכרח במרכזם.
במסגרת זו התפרסמו מחקרים שעסקו בקשר שבין עצמתם
של סכסוכים למזג האוויר. מי שמחייך בלעג מתבקש לצאת מהכיתה. כאן מדברים ברצינות. לא
יאומן. באמת יש מחקרים שמצאו קשר בין מזג האוויר לעוצמת הסכסוכים. לך תדע.
מדי שנה מתקיים בעיר לינדאו שבגרמניה כינוס כלכלי
מאוד יוקרתי. המארגנים מפגישים את דור קשישי הכלכלה עם הצעירים. אלא שדור הקשישים
לא נבחר על פי גיל אלא על פי ייחוס: חתני פרס האקדמיה השבדית, הוא פרס נובל
בכלכלה. והאחרים הם העלית שבכלכלנים הצעירים.
וכך הוזמנה הקיץ מרגריטה קלדרון ממכון המחקר
הגרמני בברלין והבנק העולמי שיחד עם עמיתיה שבה לעניין מזג האוויר והסכסוך והפעם
בשיטה חדשנית. הממצאים הם שהקשר הדוק ופועל כך: ככל שחם יותר – הסכסוך אלים יותר. תוספת
של מעלה בחום מגבירה האלימות ב – 31%. מה שיעזור להגנת חיל האוויר הישראלי אם יזומן
לבית המשפט הבינלאומי. "זה לא אנחנו, זה מזג האוויר", יאמרו וינמקו
במחקר.
הקריירה העתידית של צעירי עזה
ומכאן די ברורה המסקנה שראש הממשלה ושריו אמורים להגיע אליה: את
המערכה הבאה נא להעביר לחורף.
החוקרים, שממצאיהם מתבססים על יותר מעשור של
הסכסוך בין סודאן לדרום סודאן, מצאו ששיפור כלכלי מקטין את עצמת הסכסוך. כלומר ככל
שמצבם הכלכלי של הצדדים הלוחמים משופר, עצמת הלחימה פוחתת. ובתרגום למצבנו: במקום
סגר על עזה – לפתוח את המעברים. אפילו לכוסברה שנחשבת אצלנו לאמא של הסכסוך. בטח
נמל, אפילו שניים. בטח עבודה בישראל. בטח כסף בינלאומי והשקעות.
אולי, כדאי לחשוב גם על זה, כדי שלצעירי עזה תוכל
להיות קריירה מלבד קידום בסולם הדרגות של החמאס.
24.8.2014
(המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב - 26.8.2014)
