2 באוגוסט 2014

מוות ליהודים


בישראל, לפחות על פי החוק, אין עונש מוות. יש המציעים, תמיד  בהקשר לערבים, להביא עלינו את הנוהג הזה. יש מגוון של סיבות מדוע זה רעיון קלוקל. העיקרית, לטעמי, היא שאפשר לטעות ולהרוג את מי שהוא חף מפשע.


 תחקיר של ה BBC על "טרוריסטים" שהורשעו, בעיקר מאירלנד, מצא כמה וכמה מקרים שבהם היו ההרשעות  מוטעות ובעקבות הממצאים האלה  שוחררו המורשעים. מזלם שעונש המוות בבריטניה בוטל.

אבל מה דינו של מי שכלל לא הורשע בפשע? האם מגיע לו עונש מוות? ומה, אם כבר, דינו של מי שכלל לא הוגש נגדו כתב אישום? ומה על מי שאינו חשוד כלל בעבירה ואפילו נחשב לגיבור?

במקרים כאלה,  אם לא שמתם לב, יש בישראל עונש מוות. אני מדבר  על הדר גולדין, קצין צה"ל שנשבה בידי חמאס.  אותו צריך להרוג. מדוע? בגלל "נוהל חניבעל".
על פי הנוהל הצבאי הזה משעולה חשש שחייל נחטף בידי אויבים פותחים כוחות צה"ל  ב"אש תופת" כלשון מטומטמי התקשורת כדי להרוג את החוטפים ואת החטוף. כי עדיף לצבא ולאזרחי המדינה שהחטוף ימות ובלבד שלא ייסר את מצפוננו.

כן, זה כל כך פשוט. יש לישראלים מצפון קולקטיבי. ואם יחטפו לנו חייל אז המצפון יטריד אותנו.  ואין דבר שהדעת הישראלית לא סובלת כמו מצפון כואב. אז כדי למנוע זאת צריך להרוג את הדר גולדין. כי אם הוא מת,  לא נצטרך להתלבט אם לשלם מחיר כלשהו תמורת שחרורו.

ולכן המציאו אצלנו את "נוהל חניבעל" שלפיו יש לעשות כל מאמץ להרוג את גולדין ואת שוביו.  מגיע לו. יש לשער כי אם היה נחטף אזרח ישראלי-ערבי המצפון לא היה מציק.  עונש המוות הזה  הוא רק ליהודים במדינה יהודית.
1.8.2014