26 באוגוסט 2014

מימון המלחמה



בינתיים המלחמה הזו היא די "דה לוקס". אם לא חושבים לרגע  על אלפי ההרוגים והפצועים. אם עוצמים את העיניים לנוכח המבנים שנהרסו ונפגעו ואם מניחים בצד את הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של ה"מבצע" אפשר להבחין בתופעה מעניינת: החיים לא באמת השתנו. הים הוא אותו ים, החמאס הוא אותו חמאס והפוליטיקה הישראלית היא אותה בת יענה שמעדיפה לטמון את ראשה בחול.


אחד ההיבטים של סינדרום הבת יענה הוא תקציב המדינה. שר האוצר הכריז בחגיגיות כי ניצולי שואה ופליטי שואה שאינם זכאים לקיצבה קיבלו בסוף השבוע האחרון מענק של 3,600 שקל כדי שיוכלו "להתקיים בכבוד". אבל פרט לצעד הנועז הזה המלחמה הנוכחית לא השאירה בנו חותם כלכלי. הממשלה, שכבר היתה אמורה לסיים את הדיון, טרם החלה להכיר את תקציב 2015. אולי בגלל שהשרים החשובים נמצאים רוב  הזמן מתחת לאדמה ב"בור" שבמשרד הביטחון, שכמובן שונה מהותית מה"בור" שבו נמצאים ראשי החמאס הפחדנים  בעזה.

הבדלי בורות

לפחות ב"בור" בעזה יש כמה דברים ברורים: לוחמי החמאס לא מקבלים שכר. לא רק הם. גם כל פקידי הפרקקטע ממשלה העזתית לא מקבלים שכר. כלומר שם מבינים שיש מחיר כלכלי למלחמה. אצלנו יש חידוש הילכתי, לפחות בהלכה הכלכלית, אין מחיר כלכלי לשחרור הארץ מאיום הרקטות החמאסיות. ואם זה יצלח, יש סיכוי לא רע שיאיר לפיד וחבריו ב"בור" התל אביבי יזכו בפרס כלשהו על תגלית כלכלית מרעישה.

יש דיווחים שונים על מחיר המלחמה עד כה. יש דיווח על 13 מיליארד, על 9 מיליארד ועל "אפילו לא חצי מהמספר האחרון הזה" – ציטוט מאיש אוצר מבין עניין.  אז, בלשונו של יאיר לפיד במערכת הבחירות האחרונה, איפה הכסף?

בינתיים זזו בערך 2 מיליארד ב"העברות תקציביות". מה זה? זה כסף שמשרד האוצר יודע שלא ינוצל השנה במשרדים אזרחיים ובתשלומי ריבית. והוא מזיז אותו לטובת הצבא. הנה לכם הסבר למשפט הפלא של לפיד שטען לפני כמה שבועות ש"התקציב יכול להכיל את המבצע". כמה יכול?

האם השקר יצוף?

אם התקציב יוכל "להכיל" עוד כמה מיליארדים אז למדנו דבר חשוב: שמשרד האוצר, הממשלה והכנסת משקרים באופן קבוע במספרי התקציב. ואם, על אף התיקו הצבאי, זו תהיה תוצאת המלחמה -  רווח לנו. הכרת שקרים פוליטיים יכולה לעזור בימי בחירות.
אבל הסיכוי שהתקציב "יכיל" הרבה מיליארדים נראה לא סביר ולו בגלל שהשקר הנחשף עלול לעלות ביוקר מבחינה פוליטית. וכך, כמה מצער, שוב תעלה השאלה "איפה הכסף" או ליתר דיוק מאיפה הכסף?

אותו לפיד התחייב שלא יועלו שיעורי המסים וראוי לתפוס אותו במילתו. שיעורי המס הקיימים לא יועלו, אבל מה בדבר מסים שכלל לא היו ועתה ראוי לשקול – כמנהג עם סגולה – ולהביאם לארצנו הקטנטונת?

מסים נגד מזהמים ומפגעים

לפיד הרי רוצה מע"מ אפס על דירות חדשות. מה בדבר מע"מ 18% על הנפקה של ניירות ערך חדשים?  ובהכללה: הבה נשתמש במלחמה כתירוץ למיסוי נגד מפגעים: "בועות כלכליות", זיהום אוויר, זיהום מים, גורמי סיכון בבריאות ועוד דברים ממין זה.
על פי דיווחים בתקשורת שוקל משרד האוצר להטיל מס על פחם בשיעור המשקף את זיהום האוויר שיוצרת שריפת פחם. רעיון מעולה. מה בדבר מס דומה על גז טבעי? ועל דלק למטוסים? ואם כבר עושים סדר בזיהום הזה ראוי לבדוק מדוע המס הנוכחי על בנזין נמוך כל כך, לפחות לפי ממצאים הנמצאים בידי משרד האוצר.

נעבור לקוטג'. לא לבית, לגבינה. האם ראוי שגבינה 3% תהיה חייבת במס כמו גבינה 30%? האם המס על ממתקים עתירי סוכר צריך להיות שווה למס המוטל על אפונה קפואה? או, אולי, שיעורי המס על מוצרי מזון ראוי שיהיו שונים בהתאם למידת הסיכון הידועה לבריאות, ומכאן להוצאה הממשלתית לבריאות. הנה, מר לפיד, המיליארד שהבטחת לשרת הבריאות כתוספת תקציב.

ויש עוד: מע"מ על הנפקת נייר ערך חדש. מע"מ על נסיעות לחו"ל כפי שיש על נסיעות בארץ. אי הכרה בתשלומים עבור רכב פרטי לצורכי מס. מס רווחי יתר על גביית דמי ניהול בפנסיה העולים על אחוז אחד. ויש עוד במחסן הזה אלא שהפינה הזו גובה על  היתרה תשלום מיוחד.
24.8.2014