8 באוגוסט 2014

מס בריבוע


את העניין הזה ראוי להתחיל בשורה התחתונה: אי אפשר לממן את הוצאות המלחמה מבלי להטיל מסים נוספים. לכן כאשר שר האוצר אומר שלא יוטלו מסים הוא, תלוי בדעת המקשיב, מטעה, משקר ביודעין,  לא מדייק או שפשוט לא מבין עניין.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, בחרה הממשלה להטיל מס באמצעות הגדלת האינפלציה, ובכך להקטין את כוח הקנייה. גרמניה השתמשה במס אינפלציה לאחר מלחמת העולם הראשונה למימון הפיצויים שהטילו עליה המנצחים. היום, החוק לא מאפשר לממשלה להדפיס כסף, והשיטה מסובכת יותר. אבל יש עוד שיטות.

לאחר מלחמת לבנון 1982 ניסתה הממשלה מס אחר: מלווה חובה מרצון. הממשלה מכרה  אגרות חוב בריבית נמוכה והפעילה לחצים  כבדים על הציבור "לקנות מרצון". וכך מי שלא סירב במפורש חויב לקנות. אין כמעט מדינה שנקלעה למלחמה ולא השיתה על תושביה את המס תוך שינוי שמו ממס למלווה.

קיצוץ תקציב כמס

יש גם  מס בריאות או מס חינוך. נניח שהמלחמה עולה X. לא חשוב  X מה  שקל, דולר, מיליארד או טריליון. הממשלה מתלבטת איך לממן את ההוצאה.  היא יכולה לקחת מתקציב הבריאות  X ולהעביר אותם לתקציב הצבא. זה יהיה למעשה מס בריאות. איך עושים זאת? מגדילים את ההשתתפות העצמית של הציבור ברכישת תרופות, מגדילים את הסכום שגובים עבור ביקור אצל רופא, לא קונים מיטות ומכשירים לבדיקת לחץ דם. את הצנתרים המשומשים לא זורקים אלא מכניסים למכונת כביסה ומעבירים לשימוש חוזר ועוד צעדים מסוג זה. זה מס בריאות, אבל לא קוראים לו מס.

אפשר גם לחשוב על מס חינוך שבמהותו דומה למס בריאות: לפטר חצי מהמורים ולהכפיל את מספר התלמידים בכיתה. לשלש את השתתפות ההורים בהוצאות חינוך ילדיהם. כל  כלכלן מתחיל ימצא בקלות עוד אלף דרכים להשיג את המטרה.

קיצוץ בהוצאות "שאר" משרדי הממשלה (למעט ביטחון, שב"כ ומוסד) בסכום  X – הלא הוא מחיר המלחמה  - הוא דוגמא קלאסית למס בריאות, חינוך, רווחה, תחבורה.

ויש, כמובן, את המס הרגיל – זה שאכן קרוי מס, היטל, אגרה ועוד שמות ממין זה. אלה שמפרגנים ליאיר לפיד על דבריו בענין אי הטלת מיסים, סבורים  כנראה שהתכוון שלא יוטל המס הזה – המפורש, ולא לשאר המסים האפשריים.

מס ילדים

כל המיסים האלה, הם מסים מכוערים. לא רק בגלל מהותם הכלכלית. אלא שקל לזהותם. כל פרשן כלכלי דרג ג' מסוגל לזהות את תרגילי המס האלה. לכן יש עוד מס שיתרונו בכך שהוא לא נראה רע במיוחד. כי לא מכנים אותו בשמו המפורש: מס ילדים. אלה שמקורבים לדרך מחשבתו של שר האוצר כבר יודעים לספר שזה המס המועדף עליו כעת.

מה זה מס ילדים? זה מס שהממשלה מטילה על הילדים שלנו. היא משכנעת אותנו לקנות אגרות חוב, כלומר לתת לה – לממשלה – הלוואה. ואם אנחנו לא משתכנעים, היא תפתה אותנו בריבית גבוהה. ברור לכולנו שאין לה כסף להחזיר את ההלוואה. ולכן היא תבטיח שתחזיר את הכסף בעוד 15-30 שנה בתוספת ריבית משופרת. מאיפה יהיה לה כסף לשלם באותו מועד? ממס שהיא תטיל על הילדים שלנו, שעד אז יתבגרו, יעבדו וישלמו. כי על חובות, בניגוד למלחמות, משלמים תמיד בזמן ובמועד.

מס יהיה. השאלה היא רק איך יקראו לו ומי יהיו המשלמים.
3.8.2014
(המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 5.8.2014)