מהו הפיצוי הראוי לטמטום? לכאורה שאלה
מטומטמת בפני עצמה. בפועל בתי המשפט דנו בעניין שנים הרבה ורק עתה נקבע שטמטום לא
מזכה בפיצוי - אבל יש סיכוי למהפך כי הפסיקה התקבלה רק ברוב דעות.
"רופא (ד"ר משה אברמוב) ממליץ
פעמיים לאשה ולבעלה להפסיק את ההריון. הזוג אינו פועל על פי המלצת הרופא ופונה לרב
ידוע (מרדכי אליהו, מי שהיה רב ראשי בשנים 1983-93) שממליץ להם שלא להפסיק את
ההריון. הזוג מחליט להמשיך בהריון אולם הסיכון שעומד בבסיס המלצת הרופא מתממש
והילד שנולד סובל מנכויות קשות (בין השאר – שיתוק מוחין). הרופא נתבע בטענה שלא
הסביר לבני הזוג את פשר המלצתו ובית המשפט מקבל את התביעה".
כך (בסוגריים תוספות משלי – ג.ע) נפתח פסק
דינו של השופט יצחק עמית מבית המשפט העליון שפסק נגד הזוג והפך פסיקה של בית המשפט
המחוזי שקבע לזוג פיצוי של יותר מ – 6 מיליון שקל.
ד"ר אברמוב המליץ להפסיק את ההריון אחרי שהתברר שהאישה הרתה על אף שהשתמשה בהתקן
תוך רחמי, וכי אי אפשר לחלץ את ההתקן ממקומו. רופאים שהעידו במשפט היו מאוחדים
בדעה שהמלצת אברמוב נכונה. על אף זאת פנה הזוג לרב אליהו, שהתברר כמומחה קטן מאוד
בתחום הרפואה, ולפי המלצתו סירבו לבצע הפלה.
בני הזוג מגדירים עצמם ציונים-דתיים
והתנהגותם בפרשה נגועה בצביעות עמוקה.
הרב הרשלן
נניח שד"ר אברמוב לא סיפק להם את
ההסברים הנאותים להמלצתו להפיל. אבל מי
שהמליץ להסתכן בלידת הילד היה הרב אליהו. והנה, פלא פלאים, אליהו לא נתבע על ידם
בגין המלצתו השערורייתית. מי שנתבעו הם קופת חולים מאוחדת ובית החולים הדסה. אם
אליהו לא אחראי לפסיקות שלו – מדוע פנו
אליו מלכתחילה? ואם קיבלו המלצתו – איך רב, ועוד ראשי, יוצא פטור מתביעת נזיקין?
נניח עתה לצבועים מדת משה וישראל
ולרבניהם המפוקפקים מבחינה רפואית. נעבור עתה לעניין הרציני באמת: מי שילם 6
מיליון?
מי משלם פיצויים לנפגעים
לא, התשובה אינה קופת חולים מאוחדת. מי
ששילם זה אנחנו. ואם תבקשו לדעת מה חלקנו באותם שישה מיליון הנה התשובה: בערך 500
מיליון שקל.
לקופת חולים מאוחדת אין כסף זולת זה שהיא
מקבלת מהמדינה באמצעות הביטוח הלאומי ומה שהיא גובה מחולים עבור טיפולים. הקופה,
יש לשער, שילמה את ה – 6 מיליון באמצעות חברת ביטוח. כל קופות החולים וכל בתי
החולים הציבוריים משלמים מדי שנה כחצי מיליארד שקל לחברות הביטוח כנגד תביעה ברשלנות
רפואית – חצי מיליארד שמערכת הבריאות היתה יכולה למצוא עבורם שימוש לטובת בריאות,
ולא לטובת צבועים, מטומטמים וכל השאר.
כי זאת לדעת: הילד של הזוג הנדון יטופל
כל חייו בידי המדינה ושלוחותיה – קופות החולים ובתי חולים. מערכת הרווחה הציבורית
תפרנס אותו – כמו כל נכה. אז מדוע מגיע להורים
גם פיצוי בגין רשלנות רפואית?
שני ילדים נכים ופרנסת עורכי דין
שני ילדים
נכים. אחד כתוצאה מרשלנות והשני כתוצאה מווירוס. האם מדינת
רווחה צריכה לטפל בהם באופן שונה? בשני המקרים הכל ממומן מכספי ציבור. האם הציבור
מעדיף את הילד הראשון על פני השני? ולמה המחוקקים שלנו מאפשרים הפקרות שכזו – חצי
מיליארד, אל תשכחו – בכספי ציבור?
ואם אתם באמת תוהים על תשובה אפשרית,
הנה היא בקליפת אגוז: עורכי הדין. הם גורפים כרבע מהפיצויים. והם חברים של
מחוקקים.
16.11.2014
(התפרסם ב"ידיעות
אחרונות" ב – 18.11.2014)
