7 בנובמבר 2014

כסופי השיער



וודי אלן התקומם על כך שהגידול בתוחלת החיים קורה בזיקנה – כשכוחותיו של האדם מתדלדלים ותפקודו רק יורד.  אילו רק אפשר היה  להשחיל את תוספת שנות החיים אי שם באמצע שנות העשרים....
קשישים זו לא רק מילה לא סקסית. היא גם לא תקינה פוליטית. לכן בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפסיקו עם המילה ועברו ל"בני 65+." בממשלה הקימו משרד (מיותר) לאזרחים ותיקים. סקס לשוני הוא צו השעה וקשיש זה משהו שנובל מהר.

הסטטיסטיקה לא מסייעת לשיפור התדמית. עורך עיתון אנגלי התלונן כי רוב קוראיו הם בני 60+. ולהבנתו משך קיומו של העיתון מקביל לתוחלת חייהם של רוב קוראיו – עוד 25 שנה לערך. בישראל משפחת קשישים מוציאה מדי חודש 10,740 שקל (נתוני 2012) לעומת 14,941 שקל שמוציאה משפחה אחרת. גם כסף אין להם, לקשישים האלה. ועוד צרה יש להם: 37% מההרוגים בתאונות דרכים הם קשישים כאשר חלקם באוכלוסייה הוא 10% בלבד. ומילא שהם נהרגים יותר, הם גם הורגים יותר: שיעור הקשישים המעורבים בתאונות עם הולכי רגל – רבע מכלל התאונות לעומת 14% בקרב כלל האוכלוסייה.

מה חדש בזיקנה?

ראשית, שהמצב יחמיר. היום רק 10% מהאוכלוסייה הם קשישים. בעוד 20 שנה זה יהיה  15%. בגרמניה באותה שנה, יגיע שיעורם לשליש. יש המנבאים כי כלכלת סין תקרוס אז בגלל המדיניות המתירה הולדת רק  ילד אחד למשפחה. העתיד, לא שייך לילדים. אלה יצטרכו לעבוד קשה כדי לפרנס את קשישינו המתרבים.

ובכל זאת לא הכל אפור. נכון שמשפחות של קשישים יותר עניות מאשר משפחות צעירות אבל מצבן פחות גרוע משחושבים. אם מחשבים את ההוצאה המשפחתית לפי מספר נפשות - הקשישים מוציאים יותר. ההוצאה לנפש במשפחה של קשיש היתה ב 2012-  7,000 שקל לחודש לעומת 4,000 שקל לנפש במשפחה נטולת קשישים. וזה נכון בכל רמת הכנסה. קשישי העשירון התחתון, הכי עניים, מוציאים מדי חודש כ - 3,000 שקל לנפש לעומת 1,700 שקל לנפש אצל עני צעיר. ובעשירון העליון, קשישא מוציא כ – 12 אלף לחודש לעומת כתשעת אלפים לנפש במשפחה צעירה. הנה לכם מה שנדרש כדי להגיע למסקנה כי הכוח העולה – דמוגרפית וכלכלית - הוא כסוף שיער.

עולה להם בבריאות

אז מה הסיפור?

שיש תחום שבו הסטטיסטיקה החיובית לכאורה, מצביעה על עיוות. תחום הבריאות. על פניו הגיוני שקשישים יוציאו יותר על בריאות. הם הרי חולים יותר, אז מה טבעי יותר מכך שישלמו יותר כדי לשמור על  בריאותם?

ביטוח בריאות בנוי על העיקרון שכל מבוטח משלם סכום קבוע – ונהנה מפירות הביטוח לפי צרכיו. אצלנו פסקו כי הסכום המשולם לא יהיה קבוע, אלא תלוי בהכנסה. אבל זה לא צריך לשנות את הצד השני של המשוואה: שהפירות יתחלקו לפי הצרכים.

והנה מתברר שבני 65+ נאלצים לשלם סכומים גבוהים עבור שרות שכבר שילמו עבורו דמי ביטוח . קשיש ממוצע הוציא 653 שקל לחודש (בנוסף לדמי ביטוח בריאות) לעומת 207 שקל לנפש במשפחה אחרת. זה לא ביטוח – זה עושק.

באנגליה, גם שם שולט הימין, אדם שמגיע לגיל 60 פטור מתשלומים לבריאות. שם מבינים שממילא קשישים מוציאים על בריאות מעבר למה שמעניק להם הסל הממשלתי, אז אין מקום להכביד עליהם עוד יותר.

אצלנו לא מבינים. רק עושקים.
1.11.2014
(התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב- 4.11.2014)