"שהבן שלך
יהיה פחח" הציע-האשים שר האנרגיה, סילבן שלום, את ראש הממשלה שהשיב כי עמדתו
של שלום היא תוצאה של טראומה מעברו וכי הוא חי בעולם של אתמול. כך, השד העדתי, שיוחס
היסטורית לשלטון מפא"י/ העבודה, נדבק
כעת רשמית לשלטון הליכוד. וטוב שכך - כי
השניים חד המה.
הוויכוח התעורר בעקבות
דין וחשבון שהוגש לממשלה וממנו השתמע כי ראוי לחדש ולהגביר את החינוך המקצועי –
השכלת הפחח בנוסח סילבן שלום.
המירוץ
לאוניברסיטה ולתואר האקדמי נתפס, גם אצל שלום, כמפתח להצלחה. הצלחה, אפשר להבין
מדברי בנימין נתניהו, נמדדת בכסף. ובכסף, הצלחתו של הפחח גדולה מזו של בעל תואר
ראשון כמעט בכל מקצוע. ואם לא הפחח, אז
בוודאי השרברב, מדריכת הפילאטיס, טכנאי סורק אלקטרומגנטי ואפילו השיננית.
כמה שווה B.A.
תואר אקדמי
ראשון הוא היום לא סחורה כלכלית בפני עצמה. הוא "שווה" רק כמפתח לתארים אקדמיים
מתקדמים. השוק מוצף בבוגרי חוגים לתקשורת למשל, שתחת הכינוי "אנשי יחסי
ציבור" מנסים להתפרנס מהמצאת סיסמאות למשווקי במבה – ושכרם קרוב לשכר
המינימום. רק בוגרי מתמטיקה, מחשבים והנדסה גוברים על הממוצע. ואם נזכור כי חלק גדול
מה"פחחים" הם עצמאיים, ולא שכירים, פערי ההכנסה לטובתם גדולים עוד יותר.
אבל הסיפור הוא
לא הכסף. שלום מאמין שלהיות פחח או טכנאי זה מכובד פחות מאשר להמציא קשקושי לשון
לעידוד צריכת תחבושות היגיניות. ולמה? כי כך לימדו אותו אבות שלטון מפא"י
בארץ ישראל – והוא, לא בתבונה, הפנים את זה. במובן הזה שלום הוא אולי
המפא"יניק האחרון.
נתניהו מודד הצלחה
בכסף. שלום מסתכל על היוקרה בסולם אשכנז. ואחרי כל זה עולה השאלה מה יהיה על כמחצית
בני 18, נטולי תעודת בגרות וגם כאלה עם תעודה, שלא מתקבלים ובעיקר לא מעוניינים בלימודים
עיוניים?
מי שמכיר אפילו
במקצת את בוגרי האקדמיה מהעשור האחרון – "לקוחות" בלשון מנהלי המכללות –
יודע כי מדובר במעט מוכשרים והרבה חסרי ידע בהבנת הנקרא ובוודאי ברמת הכתיבה,
הניתוח והביקורת. המוסדות האקדמיים לחוצים בכסף ומקבלים – כשאין ברירה – כמעט כל
אחד ואחת ובתמורה מעניקים תארים חסרי ערך הן כלכלי והן מקצועי. במצב הזה מה רע
בלתת תואר למפרזל שיודע אמנות המתכת ולא רק לבוגר תקשורת שמלהג סיסמאות ביסלי?
סוחר רהיטים עם תואר אקדמי
לכל מדינה חיוני
שיהיו "פחחים" ובכל מדינה יש מי שטובים בזה ורוצים לעבוד בזה. ולכן מה
שמתבקש הוא שבתי הספר התיכוניים יהיו מקיפים. וכי בגימנסיה הרצליה ילמדו הן חובבי
לשון עברית, הן חובבי מוסיקה והן מבקשי עתידם באולטרה סאונד. כולם יוכלו לגשת
לבגרות 2,3,4,5 יחידות במקצועות שהם בוחרים, ותעודת הבגרות בפחחות לא תהיה פחותה
בערכה מתעודת בגרות בתושב"ע.
ואם יווצר מצב
שבעל תעודת בגרות בסריקה אלקטרומגנטית יבקש ללמוד רפואה – יתייחסו אליו כאילו הוא
בוגר היסטוריה.
אלא שלא זה מה
שמדאיג את שלום. הוא, כמו אחרים המחזיקים בדעותיו, לא מסוגל להשתחרר מהסטיגמה
שהלעיטו מדכאיו האשכנזים בשנות ה – 50' וה -
60'. לשיטתו לא יהיו מסגרים יהודים. הפחח שלו יהיה לעולם ערבי, עובד זר
ובעיקר נטול זכויות. יהודי מכובד לא יתקרב למוסך אלא כבעל מכונית או כמנהל מוסך
(גם כאלה כמעט ולא נשארו).
החלום של שלום זה להיות נתניהו: סוחר רהיטים עם תואר
במנהל עסקים.
(התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 28.10.2014)
