22 בספטמבר 2015

למה אסור להטיל מס על עשירים?


יש לקוות כי מרבית מצביעיו של  משה כחלון בבחירות האחרונות מבינים כעת, בסופו של התקציב הראשון שהגיש כחלון,  כי האיש אינו אלא ליכודניק בינוני – מין שטייניץ וסילבן שלום שכאלה – שלא מעלה ולא מוריד. סתם עוד אחד.
במסגרת המדיניות של "אי הטלת מסים" כבר הספיק שר האוצר להעלות את מס הרכישה על דירות. רעיון לא רע לכשעצמו עטוף ברטוריקה אנטי מיסויית. לא שונה בהרבה מהבוס שלו, בנימין נתניהו, שממליץ בחום לאמריקאים לדחות את ההסכם עם איראן ולצאת למלחמה – אך   נמנע מלהילחם בעצמו. הכל פקה, פקה. המילים חשובות מהמעשה.

למה מותר להעלות את מס הרכישה ולא להטיל מס עיזבון? הרי הרעיון בשני סוגי המס הוא אחד - לתפוס את הכסף של העשירון העליון. זה הרעיון? ממש לא. הרעיון הוא לעשות כאילו. כאילו מטילים מס, אבל בפועל לאפשר להתחמק ממנו. אלא, וכאן ההבדל, ממס רכישה די קל להתחמק. ממס עיזבון זה הרבה יותר מסובך.

בין שני מסים

 וזה, בתמצית, סיפורו של כחלון  כמו נתניהו בפרשת הגז ומשאבי טבע אחרים, הוא משתדל לא לגבות מס ממי שיש להם.
מי שיחפש באינטרנט "מס רכישה" ימצא לא מעט אתרים שמתארים את שיעורי המס החדשים ובמיוחד איך להתחמק מהם. הכל נעשה בגלוי. תכנון מס קוראים לזה. וכשמסתכלים על השיטות המוצעות להימנעות ממס רואים עד כמה זה קל.

מס עיזבון מותקף לרוב בעניין כפל מס. הרי על הרכוש וההון שצברתי כבר שילמתי מס. אז מה פתאום תופסים את ההון הזה שוב בעת שהוא עובר לצאצאים? כאילו שכפל מס הומצא רק בעת אירוע "מס עיזבון". כפל מס קיים מיום המצאת המסים. מי שמשלם מס הכנסה, משלם עוד מס כאשר הוא קונה לחם, ועוד מס כשהוא קונה דירה. תמיד יש כפל מס, אבל רק במס עיזבון לפתע הנימוק הזה תופס.

מתנגדים אחרים טוענים כי ההון שנצבר הוא תוצאה של יכולת אישית, של יזמות, של לקיחת סיכון בידי אנשים מוצלחים. ואילו מס עיזבון יקטול את היזמות. וכך נימצא כולנו עניים יותר.

יזמות וגנטיקה

סנדרה בלק, פול דברו, פטר לונדבורג וקווה מיילסי חברו למחקר  על מקור הצבר ההון בידי עשירים. איך אפשר לדעת האם ההון שצברו עשירים מקורו ביזמות וביכולת אישית מולדת או אולי בירושה. הארבעה השתמשו במידע הקיים בשבדיה על ילדים מאומצים. החוקרים בחנו מה קרה לילדים מאומצים שנולדו בין 1950 ל 1970 תוך השוואה בין הכנסות ההורים הביולוגיים להורים המאמצים. המסקנה שלהם חד משמעית: אם להורים המאמצים היה הון – כך היה עם הילדים. לביולוגיה אין כל קשר לעניין.

הנה כי כן נופל הטיעון בדבר היכולת של יזמים שנולדו גאונים ורק הסוציאליזם הדורסני רוצה לדכא אותם ואת יזמותם. מס עיזבון לוקח כסף ממי שירש כסף או הרוויח כסף כתוצאה מהשכלה ויזמות אישית. בדיוק אותו הרעיון מאחורי מס הרכישה המוגדל.

תימרוני מס

אז מה נשאר מההתנגדות למס? יש הטוענים שקשה לגבות אותו. עשירים יחלקו את רכושם סמוך למותם וכך העזבונות יישארו ריקים. דומה לתרגיל הנגד למס רכישה: רושמים את הדירה על שם הילד.

הנה כמה חדשות מהמציאות: ראשית, גם מס הכנסה קשה לגבות. בישראל אין בנמצא מי שמשלם את המס המירבי. בשביל זה הרי קיימים רואי חשבון. אז מה? מבטלים את המס בגלל קשיי גביה? שנית, כמו בזכאות לקיצבת זיקנה אפשר לקבוע כי כל העברת הכנסה שעושה אדם מגיל 60 ואילך היא חלק מהעיזבון. למה 60? בדיוק מאותה סיבה שקיצבת זיקנה לנשים משולמת מגיל 62: ככה.

אבל אז יתפסו את העשירים. וזו באמת בעיה לליכודניק מהשורה.