5 בספטמבר 2015

הקונוס שבבונוס


מניתוח סקר איכות הטיפול ב – 2014 עולה כי בתי החולים של שירותי בריאות כללית איכותיים יותר מאשר הממשלתיים. מבין הממשלתיים הפתיע במיקומו הנמוך בית החולים הגדול והנחשב – שיבא - היחיד שמרוויח. מתברר שככל שהאיכות נמוכה יותר – המצב הכלכלי של בית החולים משתפר. לכן הגיוני שמנהל שיבא יעבור לנהל את בית החולים הדסה.

איך בדקו?

 הזמן שעובר עד שחולה לב מצונתור, המלצה לאספירין לחולי לב, הזמן עד שחולה מגיע לניתוח שבר בירך וטיפול אנטיביוטי לפני קולונוסקופיה. נחמד, אבל לא ממש מרעיש. בניו יורק מתפרסם מדד בוטה יותר: שיעור תמותה. מוות מעניין קצת יותר מאספירין.

התוצאה: בתי חולים החלו להעיף חולים קשים במיוחד להוסטלים לחולים סופניים.  הם גם השתדלו להימנע מחולים שמצבם מסובך. באנגליה ניסו פעם לשלוט באינפלציה באמצעות מדידת תנועה בפקדונות עובר ושב. מהר מאוד שכנעו הבנקים את הלקוחות לעבור לפקדונות נזילים בריבית טיפה מעל לאפס. לאינפלציה כל זה לא הזיז.

כלכלת מדידה

ככה זה כאשר מודדים: הנמדדים מתמרנים תוצאות בעזרת מניפולציה. אצלנו כמה רשויות מקומיות החליטו לדרג בתי ספר לפי ציוני התלמידים במבחנים. ההגיון: בתי ספר שמקבלים ציון גבוה ימשכו תלמידים ואילו בתי ספר גרועים במדד הזה ימצאו עצמם ללא תלמידים. מי ההורה שישלח ילדו לבית ספר מחורבן?

אלא שבגלל מחסור בבתי ספר ובמורים יש עודף ביקוש. במצב של עודפי ביקוש, גם בתי ספר גרועים יצליחו לקבל תלמידים. כי מה יעשו ההורים שילדיהם נדחו בידי בית ספר "טוב"? תחרות, יודע כל כלכלן, מתקיימת רק כאשר יש אבטלה. ואם אין בתי ספר מובטלים – ואין – תשכחו מתחרות.

מחקרים בארה"ב  גילו שמורים "דואגים" שתלמידים עם ציונים נמוכים לא יופיעו לבחינות כך שהעדרות החלשים מעלה את הציון הממוצע. בדיוק מה שנמצא בתגובה למדד התמותה בניו יורק.

כמה משלם מורה בעבור בונוס?

באנגליה קידום מורים והערכתם המקצועית מתבסס גם על הציונים שמקבלים התלמידים שלהם. דו"ח חדש שפורסם ב"גארדיאן" מתאר איך מורים "חוגגים" על חשבון תלמידיהם. התרגיל הנפוץ ביותר הוא הנסיון לשכנע תלמידים "גבוליים" לעבור מבחנים ברמה נמוכה יותר. לתלמיד שלומד אנגלית ל – 4 יחידות מוצע לגשת למבחן ב – 3 יחידות ובכך להגדיל סיכויו לציון טוב יותר. התלמיד, חשוב לדעת, לא יודע יותר אנגלית. הוא רק ניגש למבחן קל יותר. היו מורים שאפילו הציעו כסף לתלמידים כדי ש"יזיזו" את העדפותיהם. מה שעניין את רוב המורים זו לא יכולת התלמיד או צרכיו אלא הציון במבחן שמשפיע על השכר והקידום של המורה.

הממצאים היו כל כך חמורים עד שציוני בתי ספר מסויימים נמחקו לחלוטין כתוצאה מחוסר אמינות. שימו לב: לא מדובר בתלמידים שהעתיקו. לא בגניבת טפסי בחינות הבגרות יומיים לפני המבחן. לא בכל השטיקים שמשרד החינוך נתפס בהם או מספר עליהם. מדובר בתוצאה של שיטת תמריצים שלכאורה נראית טובה: לתת בונוס למורה שתלמידו מביא ציון טוב. ממטרה כזו, הלכאורה תמימה, יוצא כל הרע בשיטת התמריץ הכל כך מוכרת בעסקים כאשר מנהלים בכירים מקבלים בונוסים בסכומי עתק על רווחים "חשבונאיים".

שר החינוך עסוק בימים אלה בכיבוד "זכויות האחר". בעברו היה איש עסקים שחשבונאות, בונוסים ואקזיטים היו לחמו.  יש חשש שה"אחר" הכלכלי מעברו יצוץ. ראוי ששטויות כלכליות נוסח תמריצים כספיים לא יתמקמו בבתי הספר.

(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 1.9.2015)