נדמה, לפחות לפי התגובות בציבור, ששר
החינוך מעולם לא היה פופולרי כל כך מאשר כשהעלה את המתמטיקה לראש שמחתנו. מתברר,
כך הוא מצא, שמספר תלמידי 5 יחידות במתימטיקה הולך ופוחת. וכידוע עתידנו בהיי טק
ומי כמוהו יודע כי הוא בא משם. והיי טק כולו מתמטיקה מתורגמת לשפת מחשב. לכן, ועל
אף אמונתו הדתית של האיש, הוא אינו שקוע בעולם העבר, אלא נושא עיניו לעתיד כלכלי
מזהיר לתושבי ישראל שמקורו במתמטיקה המתרגמת לדולרים.
ואכן כל מי שנשאל או תרם מרצונו לדיון בעניין
התחיל בדברי תשבוחות ליוזמה המתמטית של שר החינוך. בעניין הזה אין אופוזיציה. ורק
איש אחד, בפינה חשוכה של האינטרנט, חשב שמישהו קופץ מעל לפופיק.
נחום בלס הוא חוקר כלכלת חינוך במרכז
טאוב. בתגובה להודעת נפתלי בנט המודאג מהירידה במספר לומדי המתמטיקה המוגברת כתב
בלס כמה הארות על המצב:
ראשית, בין 2006 ל – 2013 מספר התלמידים
בכיתה י"ב בבתי הספר הממלכתיים היהודיים ירד ב – 7,000. לעומת זאת נרשם גידול
של 11,000 תלמידים בכיתה י"ב בבתי ספר חרדיים וערבים. בבתי הספר האלה ממעטים
ממילא ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה.
שנית, באותה תקופה לערך גדל מספר שעות
הלימוד במתמטיקה בכשליש. כלומר כל תלמיד שלמד מתמטיקה קיבל הרבה יותר "שעות
הוראה" מאשר לפני עשור. ועל אף ההשקעה הגדולה הזו, בחרו התלמידים שלא להיבחן במתמטיקה 5 יחידות. לכן, וזו פרשנות
שלי, בנט – כמו קודמיו - הולך לבזבז כסף
על מה שהציבור לא מעוניין בו.
שלישית, זה בכלל לא נכון שהכלכלה רוצה
עוד מתמטיקאים. בשנים האחרונות הביקוש למקצועות עתירי מתמטיקה יותר קטן מהביקוש
למקצועות נטולי מתמטיקה. אז אולי יש די מתמטיקאים גם כך?
כמו בפוליטיקה שלו, נפתלי בנט לא ייתן
לעובדות לבלבל לו את האג'נדה.
למה מתמטיקה?
אלא, וזה יותר מעניין, מדוע הוא בחר
במתמטיקה? מה עם ביולוגיה, למשל? אם יש משהו שאכן צומח ומבוקש יותר מכל מקצוע אחר
זה כימאים וביולוגים. כלומר אם השיקול מה ללמד בתיכון הוא מה שהכלכלה מבקשת (זו
גישתו המוטעית של בנט) אז ראוי ששר החינוך ישים את הכסף בביולוגיה וכימיה. אך מה
ההבדל בין מתמטיקה וביולוגיה? התשובה היא פשוטה להחריד: אלוהים.
מתמטיקה היא שפה. היא, לעיתים, כלי
עבודה. היא בעיקר נייטרלית ביחס לאלוהים שבנט וחבריו מאמינים שברא את העולם ומשגיח
עליו, על ארץ ישראל ועל השבת. אבל בביולוגיה וכימיה ופיסיקה – וגם בהיסטוריה, בספרות
ואפילו בסיפרי דת – מתברר שאין בהכרח אלוהים מהסוג שבנט מאמין בו. ביולוגיה היא
מסוכנת, ולא מעניין כמה היא כלכלית. מתמטיקה נטולת סיכון כי אינה קוראת לפרשנות
מוסרית. במתמטיקה גם אין סכנה שמישהו יתעניין איך העולם של בנט נברא לפני כמה אלפי
שנה, ואילו לפי הגיאולוגים יש כמה מיליונים טובים. שלא לדבר על הדמיון הגנטי הענק
בין בנט ובין שימפנזה.
כאמור בנט מסוכן לא רק בהיבט של הכפפת
החינוך הנוכחי לכלכלת העכשיו. מעטים למדו מתמטיקה בתקופתו של ניוטון. ומי שלמד עסק
הרבה ביוונית עתיקה ובלטינית – מה שחייב, לא עלינו, לקרוא ספרים. מישהו קורא ספר
בשיעורי מתמטיקה?
לכן, וזה הסיפור החשוב, בנט מדבר על
עידוד המתמטיקה – שכנראה כלל לא הכרחי – במטרה אחת בלבד: שתלמידים לא יעסקו
בלימודים מעוררי ספקנות. שימלמלו תפילות,
יאכלו כשר ויחשבו על נקודת המקסימום של פרבולה מתהפכת ולא על סוגיות של אתיקה.
הדרוזי והרפורמי
כל זה מתיישב היטב עם ה"אחר"
שגם עליו היגג שר החינוך לאחרונה. קודמו, שי פירון, טבע את הסיסמא "האחר זה
אני" כביטוי לאנטי גזענות שממנה סבלו יהודים אלפי שנים ושהם מפעילים כלפי
ערבים וזרים בארץ ישראל/פלסטין כמה עשרות שנים. בא נפתלי בנט ובשם רב תרבותיות
לכאורה פסק שה"אחר אינו אני". הוא מכבד את המורשת הדרוזית. ואת המורשת
המוסלמית. ואת המורשת הנוצרית. עובדה: יש אצלו במשרד כמה כאלה.
אבל שימו לב שהגדרת ה"אחר"
הזו אינה תופסת לגבי מי שבנט מגדיר כיהודים, אבל עם השקפה שונה משלו. למשל, אין
אצלו יהודי רפורמי. לא בחינוך ולא ברבנות ולא בנישואין ולא בקבורה. ואין אצלו
יהודי נטול דת או חילוני. הם לא "אחר" שזכאי לחינוך משלו כמו הדרוזים,
למשל.
בנט ובישארה
כלומר ה"אחר" נמדד רק בכללי
הגזע/דת/לאום של בנט. בזה הוא דומה, תקשיבו טוב, לעזמי בישארה.
מי שעמד בראש רשימת בל"ד עד שברח
מהארץ מחשש לתביעה משפטית, נשלח לעשות דוקטורט במזרח גרמניה על ידי המפלגה
הקומוניסטית. לימים התפכח בישארה מההשקפות האלה והפך עורו ללאומן ערבי. במסגרת זו
תבע "אוטונומיה תרבותית" לערבים. בדיוק מה שבנט מוכן לתת היום. אצל
שניהם ראוי שהיהודים יידרסו על הרבנות היהודית והערבים יידרסו על ידי הרבנות
המוסלמית. לאדם כאדם אין מעמד. רק כבן לגזע/לאום/דת.
וולקם טו דה מתמטיקס אוף יזראל.
