אומרים שהתאריך הקובע היה אוגוסט 1987 –
שבע שנים לאחר השקת הפרויקט, החליטה הממשלה לבטל את יצור מטוס הלביא. בכך הגיע לקיצו
הניסיון ליצר מערכת נשק ישראלית בלעדית. היו שטענו שהמטוס גבה נתח תקציבי גדול
מדי. אחרים טענו שהמטוס עתיד להתחרות במטוסי קרב אמריקאים ובכל מקרה האמריקאים
הבהירו שלא יאפשרו להשתמש בכספי הסיוע הצבאי למימון המטוס הישראלי. ממשלת ישראל
בראשות יצחק שמיר התקפלה וויתרה.
מאותו יום ישראל מפתחת נשק שולי. אולי
יש לנו פצצות אטום הנישאות על טילים המשוגרים מצוללות, אבל הצוללות הן מגרמניה.
אולי יש לנו טיל-נגד טיל- נגד טילון הפועל על מחושים של יתושים מלאכותיים, אבל
המטוס הנושא את הטיל הוא אמריקאי. אולי טנק מרכבה מיוצר כאן, אבל המנוע בא משם. האמריקאים מוכנים לממן רק פיתוח נשק שולי.
מזה חודשים אחדים מנהלת הממשלה הנוכחית מו"מ עם האמריקאים על הסיוע הצבאי לעשור
הקרוב. הם, מנוולים שכמותם, לא מסכימים לשתי דרישות ישראליות: להגדיל את המתנה
השנתית בשיעור ניכר, ולהגדיל את השימוש
בסיוע האמריקאי למימון הוצאות צבאיות בישראל.
שוחים בכסף
ישראל איבדה את עצמאותה הצבאית. די
מפתיע שמנהיגי המדינה ויתרו כל כך מהר בעוד המדינה נמצאת בסכסוך ממושך עם שכניה, ביחוד
אם לוקחים בחשבון שנשיא ארה"ב עשוי להיות טיפוס קפריזי שאי אפשר לדעת מה
יעשה. מפתיע גם בהתחשב בדיבורים, במיוחד בתקופת ימי הזכרון , על היותנו קורבן תמיד
של עולם אנטישמי. האיום קיומי. הנשק לא ישראלי.
אלא שהתמונה הכלכלית של 2016 שונה
לחלוטין מהתמונה הכלכלית של 1987. אז חשבון מטבע חוץ נטו (כמה שאנחנו חייבים מול
כמה שחייבים לנו) היה בסדר גודל של 15 מיליארד דולר לרעתנו. היום אנחנו
ב"יתרת זכות" של 118 מיליארד
דולר. מהפך של כ-130 מיליארד דולר. יש כאן מספיק כסף להשביע את הארי.
ממדי ההצלחה המקרו כלכלית הם כמעט מעבר
להבנה. איך מדינה נגועת גירעונות ענק
במטבע חוץ הפכה לעשירה בסדרי גודל לא מוכרים? ואיך זה קורה שיש אצלנו 118 מיליארד
דולר, ואף אחד לא רואה את הכסף?
הלוואות לארה"ב
בערך 90 מיליארד מהעודף הענק הזה נמצא
בבנק ישראל. הנה לכם סיפור על עיסקה סיבובית: לממשלת ישראל אין כסף לבנות די כיתות
כדי שיהיו 30 תלמידים בכיתה. וכמובן שאין לה כסף לבנות מטוס כחול-לבן. אבל יש 90
מיליארד דולר שבנק ישראל מלווה לממשלת ארה"ב. ובכל שנה הסכום שהוא מלווה
לאמריקאים גדל בכ – 4 מיליארד דולר – יותר מהסיוע הצבאי השנתי שארה"ב נותנת
לישראל.
בעזרת ההלוואה שישראל נותנת לארה"ב יש לממשל שם כסף כדי לתת לישראל
מענק לרכישת נשק אמריקאי. הנה סיכום הסיבוב: בנק ישראל לא מלווה לממשלה כסף לבנות
כיתות. אבל הוא כן מלווה לממשלת ארה"ב לייצר נשק. למה? מנפלאות הכלכלה.
עצמאות או שיעבוד?
כך וכך מדינה שמפטפטת עצמה לדעת על
היותה קורבן, ועל רצון שכניה לסלקה מהיקום ויתרה מדעת על יכולת להתמודד עם המצב
שהיא שותפה לייצורו – סכסוך מתמשך. במקום זה היא עובדת את מולך הכסף. הכסף יוצא
לממשל הישראלי מהאוזניים. אבל זה כסף שלא יכול לקנות כל דבר. בסופו של הר הדולרים
נשארנו תלויים עד צוואר ברצונו הטוב של נשיא ארה"ב. שלא לדבר על התלות בו בכל
אשר למניעת פעולה מצד האו"ם לשינוי הסטטוס קוו בשטחים הכבושים.
עצמאות? שיעבוד מוחלט לארה"ב.
מה שלא יפריע לממשלה ולתושבים לחגוג מחרתיים את
יום העצמאות כי בשר ומנגל הכסף בכל זאת קונה.
