בתקציב 2016-17 אין גזירות. כך הכריז
בגיל יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, משה גפני, לאחר ההצבעה בקריאה ראשונה על חוק התקציב והחוקים
הנלווים. והבן אדם תוהה האם גפני, ממפלגת יהדות התורה, חי כאן או בלה-לה-לנד. בכל זאת מדובר באדם שמאמין שיש אלוהים שאמר
שאסור לאכול צ'יקן קייב, שהיה ונשאר בלה-לה-לנד.
האמנם?
המילה גזרות מתייחסת בתרבות הפוליטית
הישראלית להעלאת מסים או לקיצוצי קיצבאות. זו טעות. בשנה הבאה, על פי התכנון, יגדל
החוב הממשלתי בכמעט 40 מיליארד שקל שהם בערך 17,000 שקל למשפחה. האם הגידול
באוברדראפט הזה אינו גזירה? למה מי ישלם את זה? העשירים? הטסים לחו"ל 10
פעמים בשנה?
זו "אין גזירות" מספר אחת.
נעבור למיסים. מה קורה כאשר הממשלה,
באישור הכנסת, מעניקה פטור ממס, או הנחה לפלוני. מי נושא בנטל הזה? אמנם יש פטורי
מס, למשל פטור ממס על קיצבאות ילדים וזיקנה, שהנטל בגינן – אם בכלל קיים – מקוזז
דרך התועלת שהם מביאים, אבל מה עם שלל הפטורים האחרים?
מטומטם, באילת כבר היית?
מטומטם, באילת כבר היית?
נעבור עתה להטבה שגפני נתן בדרך של הגבלת
המס על הכנסות מהימורים. משרד האוצר אומד את הכסף שהולך למהמרים המצליחים להרוויח במיליארד
ו 700 מיליון שקל. האם לדעת גפני מתן הטבה כזו אינה גזירה? ואם לא – אולי בכלל
ראוי להגדילה.....
מכאן לדיוטי פרי. מי שחוזר מנסיעה לחו"ל
נהנה מפטור ממסים על רכישת מוצרים עד 200 דולר. למה? למה דווקא מי שנוסע
לחו"ל זכאי לפטור ממסים ולא, למשל, כל מי שנמצא בארץ? מיליארד שקל, לפי אומדן
האוצר, הולכים למטרה החשובה הזו. מה שיפה שם שזה אפילו לא אישי. כל מי שמרבה
בנסיעות מקבל יותר פטור ממסים. המטומטם שנשאר בארץ, מה עליו? טוב, הוא מטומטם אז
מגיע לו.
כדי ליהנות מהפטור ממסים למי שחוזר
מנסיעה מתישה בחו"ל מעניקה הכנסת הטבה נוספת. פטור ממס על רכישת כרטיס טיסה
ושירותי תיירות. אם אתה ישראלי מטומטם שמחליט לטוס לאילת – תשלם מס על הכרטיס. אם
אתה חכם-באשי שטס לחו"ל גפני מעניק לך פטור. מי משלם? משרד האוצר אפילו לא
מעז לחשב כמה כסף "נגזר" כאן. אבל אם נשחק בנדמה לי ונניח שכל טיסה לחו"ל כולל שירותי תיירות עולה כ-1000 דולר והמע"מ הוא
17% ומספר הנסיעות לחו"ל הוא 6 מיליון בשנה, הגענו ל – 4 מיליארד שקל. כולנו,
ובמיוחד כ – 40% מתושבי המדינה שכלל אין להם דרכון, משלמים את תענוגות המס של
היוצאים לחו"ל. גזירה או לא?
הפרייבט והאוטובוס
הפרייבט והאוטובוס
סוף סוף הכיר משרד האוצר שישנה הטבה
שמקבלים יקירי החנייה שעובדים. אם המעסיק נותן לך רכב צמוד אתה משלם מס על ההטבה
בגין נסיעות שאתה עושה למען עצמך. בדומה אמור להיות מס על הטבת החניה. אלא שהטבת
הנסיעה לעבודה והחניה בה ניתנת רק לבעלי רכב. מה דינו של מי שמגיע לעבודה באוטובוס?
הוא משלם הן עבור האוטובוס והן עבור הטבת המס של הנוסע ברכב פרטי.
נלך לרגע לאלה שגפני מתיימר לייצג
בכנסת. זה הציבור שמשתמש הכי הרבה בתחבורה ציבורית. יש שני דברים עיקריים שעוצרים
את התחבורה הציבורית. ה(אי)שימוש
ב"מועדי ישראל". והתחרות בתחבורה הפרטית על שטח כביש. את גפני
התנועה בשבת לא מעניינת. שיהיה. אבל מה עם הדוחק בימי חול? כאשר הממשלה מעודדת
שימוש בתחבורה פרטית למשל באמצעות חניה חופשית על מרבית הכבישים – היא פוגעת
בתחבורה הציבורית של מצביעי גפני. אז יש או אין גזרות בתקציב?
דוגמא הפוכה: נניח שהכנסת היתה מעלה ב –
8% את המס השולי על המאון העליון של בעלי הכנסות. לשיטת גפני זו גזירה. האמנם?
נניח שבמקביל היו נותנים פטור מתשלומים על תרופות. זה היה הופך גזירה למעטים להנאה
לרבים.
אבל אם נעלה את המס לעשירים, יאמר החוכמולוג למסים, הם יבריחו מכאן את הכסף שלהם. לא בהכרח. ב –
2013 הועלו המסים על עשירים בארה"ב. זה נבע ממהלך יזום למימון סובסידיות
למיעוטי הכנסה להשיג ביטוח בריאות ומפקיעת הטבות מס שהעניק הממשל הרפובליקני
בראשות ג'ורג' בוש. עמנואל סאאז, פרופסור לכלכלה
מאוניברסיטת ברקלי בדק מה קרה לתקבולי המס של הממשלה. מתברר כי לפחות 80% מתוספת
המס נגבתה בפועל.
אז מהי גזירה ח"כ גפני: להעלות את
המס על עשירים או להשאיר תשלומי תרופות לחולים?
מה שמעלה שתי אפשרויות: שגפני משקר או שהוא לא
מבין בתקציב. משניהם הוא יוצא רע.
