גרי בקר נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים
ביותר במאה הקודמת. הפרופסור מאוניברסיטת שיקגו פתח לכלכלנים עולם חדש: כיצד
להשתמש בכלים של הכלכלה התחרותית כדי להסביר
תופעות חברתיות. התחתנת? התגרשת? תרמת כליה? צחצחת שיניים? תרמת לצדקה? אלה עניינים
שבהם עסקו "סוציולוגים". עד בקר. מבקר ואילך את מצחצחת שיניים כי הקצאת הזמן לניקיון שווה –
כלכלית – יותר מנזקי העששת. את, כולנו, עשינו חשבון הקצאת זמן וגילינו את התועלת
בצחצוח. הכל עניין של תועלת אישית.
האם נשים מופלות לרעה ביציאה לשוק העבודה?
ממש לא. הן מתמקדות במשק הבית כי זו הקצאת זמן יעילה עבור המשפחה. מכיוון שאישה
משתכרת פחות מגבר יש הגיון כלכלי בכך שאישה, ולא גבר, יבשלו וינקו. כי הכל עניין
של כסף.
קשה להמעיט בנזקים שגרמה משנתו הכלכלית של חתן פרס נובל לכלכלה מ - 1992.
כלכלנים הפסיקו לחשוב והתחילו לחשב. כי המציאות היא שיקוף מדויק של התועלות
והיעילות הכלכלית ולא תוצר של יחסי כוח. אבל הוא קיבל פרס נובל....
הורים ושידוכים
הורים ושידוכים
לשבחו, בקר פתח עולם חדש בניתוח החברתי.
ומאז פירסום כתביו כלכלנים העוסקים בתחומי המשפחה אולי לא תורמים הרבה להבנת
המציאות אבל בהחלט מספקים שעשועים לאנושות.
לא מכבר פירסמתי כאן ממצאי מחקר שהבהירו
את מידת הדיכאון של סבתות וסבים. הגורם הקובע: הטיפול בנכדים. יותר זמן נכדים = יותר
דיכאון. בכך הופרכה טענתו של הפילוסוף הסיני מנציוס שפסק לפני 2400 שנה כי
"מתוך שלושת המעשים המעידים על אי כבוד של ילדים להוריהם הגרוע מכל הוא אי
הולדת נכדים".
לי"ב כמה אחיינים שחזרו בתשובה. בחברה החרדית בעלי תשובה מתקבלים אולי באהבה אבל לא זוכים למעמד.
המתחרדים החדשים נחותים בהשוואה לחרדים מלידה. וכך האחיינים הושאו למתחרדות חדשות.
לא תמצאו מישהו משושלת בעלז או גור שנישא למתחרדת חדשה. חוקי השידוך נקבעים בידי
ההורים.
לפי מה משדכים הורים את ילדיהם? אצל בעלז
וגור וכל רב מפורסם אחר מחשיבים את עניין
המעמד. ובמעמד כלולים הן אילן היוחסין המשפחתי והן הכסף. אבל מה בדבר שידוכי עמך?
בכלכלה חופשית ותחרותית כל אדם עושה את
הבחירה שלו. בקר וממשיכיו מסבירים שאנו שוקלים תועלות בבני/בנות הזוג. יפה שווה
תועלת של 6. חרוץ שווה 8. בעלת הכנסה שווה 9 ובעל דירה שווה 4. מול התועלות יש
הפסדים. כל אחד מאיתנו משקלל תועלות מול נזקים והופ – מתחתנים.
או לא.
או לא.
החרדים מבינים שאלה שטויות. לא כל כך
מתוך התנגדות למשנתו הכלכלית של גרי בקר כמו מתוך התנגדות לכל מחשבה חופשית.
וממילא, מה מבין נער בן 20 בהוויות העולם. שידוך, על כן, משקלל נכון יותר את
התועלות והנזקים. התוצאות ידועות: אצל החרדים הנישואים הרבה יותר מוצלחים. איך אני
יודע? כי הם מתגרשים פחות.
פחחחח.
שידוכים ועוני
פחחחח.
שידוכים ועוני
מה באמת קורה בשידוכים? פעם היו
סוציולוגים שטיפלו בעניין. היום אלה
כלכלנים. ויש מחקרים. ויש ממצאים. הנה הם באים:
שלושה כלכלנים חברו ל"אהבה, כסף
ויחס להורים: האם השידוך קובע?" – מחקר שבדק את הישגי השידוך בהשוואה לנזקי
הבחירה החופשית. נקודת המוצא היא פשוטה והגיונית (לפי תורת גרי בקר). בעוד
שצעירים מודדים נישואים בתועלות שלהם, ההורים המשדכים מכניסים לחשבון גם את
התועלות שלהם. למשל, מה ההסתברות שאחרי השידוך הם ייאלצו להיות ביביסיטר קבוע
לנכדים או ההסתברות שהילד המתחתן יטפל בהם לעת זיקנה. בעוד שבבחירה חופשית אהבה
חשובה מאוד (או שכך נוטים לחשוב) בשידוך משקלה פחות. מה זה כל כך חשוב למשדכים
בהשוואה, למשל, לטיפול בנכדים?
וכאשר המשדכים מכניסים את תועלתם
למשוואת הנישואים של הילדים החשבון נהיה מורכב יותר. הכלכלנים יצאו לחשב מי משלם
וכמה.
הם חקרו 6334 זוגות סינים שנישאו בראשית
שנות ה – 90' במאה הקודמת כאשר שליש מהם שודכו והשאר בחרו בבני זוג במנותק
מהוריהם.
המשודכים היו עניים יותר, מאושרים פחות, נשותיהם עבדו פחות וכאשר עבדו היה זה בשכר נמוך יותר. היו להם יותר ילדים והכי
חשוב: הם החזיקו באמונה חזקה שחשוב לטפל בהורים לעת זיקנה.
