לפנינו זוג הורים. הוא משתכר 10,000 שקל
לחודש וכך אף היא. הוא משקיע בעבודות הבית ובילדים 5 שעות ביום. וכך היא. הם
מחליטים להתגרש ועתה עולה שאלת המזונות. האם, כמקובל, הגבר צריך לשאת בנטל? או שאולי,
בגלל שהמצב הכלכלי של שניהם שווה, גם נטל המזונות צריך להיות שווה?
על כך יכריע בג"צ בהרכב של 7
שופטים. נשיאת בית המשפט העליון חושבת שמדובר בהכרעה רבת חשיבות ומכאן ההרכב
המורחב. מה שמעורר את השאלה האם צודקת הממשלה כאשר היא מבקשת "מאות מינויים
פוליטיים – כמו טראמפ" כמאמר הכותרת בעיתון המצטטת את ראש הממשלה או מי
ממקורביו המבקשים לשנות סדרי עולם במגזר הציבורי. כמו באמריקה.
מה הקשר בין הסדר דמי המזונות במשפחה להסדר המינויים הממשלתי? הקשר, כפי שיוברר, עמוק
ביותר.
נתניהו הסביר כי "צריך לשנות את
השיטה...כדי שהדרג הנבחר....יוכל לבצע את המדיניות....לא נותנים לנו לנהל את
המדינה" ולכן "כמו באמריקה" צריך לאפשר לממשלה "4,000 איש
יוצאים... ו – 4,000 איש נכנסים" עם חילופי הממשלה.
יש מי שחולקים על השקפה הזו. למשל אלה
החושבים שהמגזר הציבורי צריך להיות מנוטרל משיקולים מפלגתיים. אבל אלה כנראה
שמאלנים, חסידי זכויות אדם וחבריהם שכנראה שולטים במדינה על אף שהליכוד בשלטון כ-
35 שנה. יש מי שמאמינים שכל זקני מפא"י קבורים עמוק באדמה, אך זו טעות: הם עדיין שולטים כאן. למשל
מנכ"ל משרד התקשורת – חבר נאמן במטבחון של גולדה וספיר.
שיהיה.
הביולוגיה וההלכה היהודית והמוסלמית
נחזור לרגע להסדר המזונות. אם מסתכלים
על שאלת השיוויון במזונות דרך החור שבגרוש הטענה בזכות השיוויון בנטל – ראויה. אם
בני הזוג שווים בהכנסה הכספית, בטיפול בילדים ובהון – עליהם להיות שווים בנטל
המזונות – כפי שהם שווים בנטל בעת שהם נשואים. אין סיבה לתת לאישה, רק בגלל
הביולוגיה, איזו שהיא עדיפות.
אחד ממתנגדי השיוויון במזונות טוען שבמדינה
יש פער גדול בין הכנסות גברים ונשים לטובת הגבר. לכן אין מקום לדבר על שיוויון
בנטל המזונות במדינה שבה אי השיוויון הכלכלי חוגג. זו טענה מופרכת. במשפט לא
מתעסקים בסטטיסטיקה אלא באנשים חיים. ואם בני משפחת סלמן שווים בהכנסתם – על אף
שהסטטיסטיקה הכללית מוצאת אחרת – נטל המזונות ראוי שיהיה שווה.
ואם האישה משתכרת יותר – אז במקביל גם
נטל המזונות צריך ליפול יותר עליה מאשר עליו.
ובכל זאת השיוויון המוצע הוא שקר גס. כי
להסתכל רק על הכסף זה לראות את חצי הכוס השיוויונית. החצי השני של הכוס– ממש לא.
אין אצלנו שיוויון במעמד האישי. יש
עגונה ואין עגון. יש מי שמגרש את אישתו ויש מי שמגורשת. ויש ויש מאות חוקים
ותקנות, כולם מעולם הדת, שיוצרים אי שיוויון אישי.
אז מי שרוצה שיוויון במזונות, אהלן
וסהלן. יחד עם שיוויון כולל בדיני הנישואין והגירושין. למשל זכותה של אישה, וזכותו
של גבר, להתגרש באופן חד צדדי.
כמו באמריקה
עכשיו נחזור למינויים הפוליטיים נוסח
אמריקה. נניח שנתניהו צודק וזכותו למנות את הפקידים ממפלגתו וזכותו של ממשיכו לפטר
אותם בעת שהתחלף השלטון. כמו באמריקה.
בבקשה. אבל בתנאי שאם אמריקה אז עד
הסוף: שיעתיק נתניהו את החוקה האמריקנית כחוקה ישראלית. ואז, כמקשה אחת, הוא יקבל
מינויים ואנחנו נקבל הגנה מעריצות השלטון. כולל בית משפט שיכול לבטל חוקים.
שיוויון עד הסוף.
