20 בדצמבר 2016

הסופגניות של שטייניץ



י"ב קיבל שיחת טלפון מבנק דיסקונט. "מצאנו בחשבונך 50,000 שקל יתרה. מה דעתך להשקיע?" מה הריבית התעניין. "בין רבע לחמישית האחוז, תלוי לכמה זמן הכסף סגור", השיב היועץ הנלהב.
באותו זמן ראה י"ב את הפרסומת של בנק איגוד. שם מציעים ריבית של 3% על יתרת זכות ואפס ריבית על משיכת יתר עד לגובה המשכורת.
ובכל זאת, י"ב החליט שלא לעבור לבנק איגוד. מתברר כי רוב הלקוחות הבנקים מגיבים כך.


בנק איגוד משווק את התכנית כבר שנתיים. אך חלקו בפיקדונות הציבור לא השתנה מהותית. יש בארץ כ - 15 בנקים. אך פרט לאיגוד אף לא אחד מציע כאלה תנאים נוחים. אבל הפועלים ולאומי ודיסקונט ומזרחי שולטים ברמה.

כי תחרות, ברוב המקרים, היא פנטזיה של כלכלנים. לא משהו מחיי הכלכלה.

בנק, אולי, זה עניין מסובך. מה בדבר אפליקציה לחנייה? איך זה שבפועל יש רק שתיים – פנגו וסלופרק – כאשר יש מאות רשויות מקומיות ומיליוני מכוניות, ואפליקציה כל ילד בגנון כבר יודע לייצר?
כמה ספקי חשמל יש בלונדון או בניו יורק? הרי אף אחד לא מפריע לכניסה של מי שרוצה למכור חשמל לציבור. ולרוב אף הפרידו בין מי שמייצר חשמל למי שמשווק חשמל. אז למה יש רק 2-3 כאלה? ולמה, אחרי נפילת המחירים הדראסטית במחירי הסלולר מלפני כמה שנים, התעריפים לא ממשיכים לרדת עוד ועל המחיר אין כמעט תחרות, וחברות הסלולר מרוויחות?

כי תחרות, גם שהיא ישנה, מאוד מוגבלת. הפנטזיה לא יורדת מספרי הכלכלה אל כיסו של הציבור.

המיניסטר הטיפש

מה שמביא אותנו לטיפש החודש: יובל שטייניץ.

למה לקלל? ובכן, טיפש אינה באמת קללה. ובמקרה הזה – אפילו נקודה לקולא. כי האלטרנטיבה לטיפשות היא רמיה - להטעות את הציבור.
 בימים אלה נתן שר האנרגיה סופגניות ליוונים: אישור לרכוש את שדות הגז תנין וכריש.
"מכירת כריש-תנין הינה צעד חשוב בדרך לפירוק מונופול הגז.....כניסה של שחקן נוסף למשק הגז תתרום להגברת התחרות והגיוון, להגדלת הביטחון האנרגטי במשק המקומי....לטובת בריאותם ורווחתם של אזרחי ישראל", אמר הוד מיניסטריותו.

הטיפשות הראשונה קשורה ליצוא גז. אם שטייניץ היה באמת דואג "לרווחתם של תושבי ישראל ולבטחונם האנרגטי" הוא היה אוסר על יצוא משאב הטבע הזה. כך היה נוצר בארץ עודף גז שמוריד מחירים – בדיוק מה שקרה בעבר בסלולר. ושיותר גז יישאר גם לנכדים ולנינים. אבל אז מה ירוויחו החברים של שטייניץ – טייקוני הגז?

הטיפשות השנייה קשורה ל"תחרות". למה שהיוונים ימכרו יותר זול מיצחק תשובה ושותפיו מארה"ב וישראל? כל עוד יש ביקוש לגז – המחיר יהיה גבוה ככל שניתן. ולעולם חברת חשמל, צרכן ענק של גז, תשלם הרבה פחות מאשר קניון – אם בכלל יעלה בדעתו לייצר חשמל לעצמו.

הנהנים מתחרות

וזו האמת על תחרות: בבנקאות יש תחרות. על מי? על העשירים. עשירים לא משלמים עמלות ונהנים מריבית עדיפה על עניים. על כלל "תושבי ישראל" איש לא מתחרה.

והטיפשות השלישית גובלת בהטעיית הציבור כאילו קורה כאן משהו. אם היה נשאר מונופול, שטייניץ ונתניהו היו נאלצים להסביר מדוע אינם מטילים פיקוח על מחיר הגז – לכולם. ככה, בבלוף התחרות שבין יוון וישראל הם נפטרים מחובתם לטובת הפנטזיה של "תחרות" שלא תניב תועלת לאיש ורק תשמן את כיסי הטייקונים במיליונים.


(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 15.12.2016)