נשים נגד נשים



חברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ' ואורלי לוי-אבקסיס מנהלות מאבק עיקש, ובינתיים מוצלח, למנוע העלאת גיל הפרישה לנשים. כיום גיל הפרישה הוא 67 לאישה הזכות לפרוש מגיל 62. החוק קובע שיש להעלות את גיל הפרישה לנשים ל – 64 אלא אם כן תחליט הכנסת אחרת. זה הרקע הפורמלי להחלטה שכנראה תתקבל מיד אחרי הבחירות להסתדרות בסוף החודש.
על פניו נראה העניין מופרך. איך זה שנשים, שכל הזמן מדברות ונלחמות בעד שיוויון, מעוניינות לשמר אי שיוויון בגיל הפרישה.

 על הטענה הזו משיבות השלוש בשורה של נימוקים: כי שוק העבודה מפלה לרעה נשים. כי יש ריכוז גדול של נשים במקצועות שוחקים במיוחד וכי נשים בנות 50+ –  מובטלות וחסרות מקור הכנסה יותר מגברים באותו גיל.

כשהן בעבודה

האם שוק העבודה מפלה נשים לרעה? ההוכחה המרכזית לכך היא בפער השכר המגדרי. הפער הזה אינו מעיד בהכרח על אפליה מכוונת. אבל, ולצורך הדיון, נניח שאכן יש אפליה מכוונת נגד נשים בשוק העבודה.
איך העובדה הזו מתקשרת לגיל הפרישה? אם ממשיכים בהגיון העומד מאחורי הטענה, אולי, על נשים לא לעבוד כלל. ובתמורה לאפליה בשכר לקבל קיצבה קבועה מהמדינה?

האם נשים מבוגרות מובטלות יותר מגברים? אם מסתכלים על בני 65+ שיעור האבטלה של גברים ונשים דומה (ואפילו גבוה במעט אצל גברים). מה אנחנו לומדים מזה? שככלל בני אדם לא מבקשים לעבוד בגיל מבוגר. אך מה זה קשור לפער בגיל הפרישה?
חיזוק לכך נמצא בנתוני "שיעור ההשתתפות בכוח העבודה". זה מודד את מספר העובדים ומספר המובטלים. אם מסתכלים על בני 60-64 מוצאים פער של 20% בין גברים ונשים. אלא שכמעט בכל גיל יש פער של כ – 10% בין גברים ונשים. למה? תיכף נגיע לזה. אבל הפער גדל בגיל מבוגר. ומה הוא מלמד? בעיקר שנשים לא מחפשות עבודה. למה הן לא מחפשות עבודה? שאלה טובה.

ועוד נתון מעניין: בעשור האחרון נמצא גידול ב"שיעור ההשתתפות" הזה. היום אין ספק שהגורם הוא בהעלאת גיל הפרישה. המהלך הזה – שמקורו בבעיות מימון הפנסיות – הוא גורם מכריע בהגדלת התעסוקה. וזה קרה מבלי שהאבטלה בקרב צעירים עלתה.

כשהן בבית

אז מדוע נשים משתתפות פחות בכוח העבודה? יסלחו לי הפמיניסטיות אבל זה קורה בגלל שנשים דפוקות בראש. והן דפוקות בראש בין השאר בגלל שהפמיניסטיות לא נאבקות למען נשים אלא נגד נשים. המהלכים להעדפה לנשים (בגיל פרישה, בהטבות מס ובשעות עבודה) רק מצדיק את אפלייתן לרעה. הבה נתאר את המצב הבא: מעתה כל גבר שהוא אב לילדים יצטרך לצאת ממקום העבודה בשעה 2 בצהריים לטיפול בילדיו. מה היה קורה לשיעור התעסוקה של גברים מול נשים?
כל הטבה לכאורה לנשים רק עושה אותן נחותות בשוק העבודה. אם תפקידה של אישה הוא לטפל בילדים, לבשל ולנקות – מי בכלל רוצה להעסיקה?

המכשול בשוק העבודה נובע בעיקר מחלוקת העבודה המשפחתית. וכל עוד האישה נתפסת כמי שאחראית על משק הבית – היא תקבל את מלוא הנקודות במשק בית ואפס בשוק העבודה.

כשהן בפנסיה

אבל, ולשם חידוד העניין, אניח עתה שכל הכתוב דלעיל הוא מוטעה. כי גלאון, יחימוביץ' ואבקסיס צודקות הן בהבנת הנתונים והן בדעתן על הנתונים האלה.
מה זה קשור לגיל הפרישה? ניקח אישה שחוקה, בת 60+ ומובטלת. רוצות הח"כיות המכובדות לטפל בה? בבקשה. שיחוקקו חוק לפיו אישה מובטלת תקבל דמי אבטלה מעבר לתקופה הקבועה בחוק. ואם הן הגונות זה יחול גם על גברים שחוקים ומובטלים באותו גיל. מדוע, לעזאזל, הבעיה בשוק העבודה צריכה להיפתר בשוק הפנסיה?
שלא לדבר על כך שפרישה מעבודה בגיל 62 פוגעת קשות בנשים כי הן מקבלות פנסיה מופחתת למשך כל חייהן.

 למה מגיע להן עונש?

הח"כיות מגיבות שבמצב הקיים אין חובה על אישה לפרוש בגיל 62. זכותה, אם היא בוחרת בזה, לפרוש בגיל 67. פורמלית זה נכון. אבל נשים רבות או שמתפתות (בליווי מענק של כמה עשרות אלפים מהמעסיק) או שנדחפות לבחור בפרישה מוקדמת.

בין העבודה והפנסיה

אם כך, האם הפתרון הוא בהעלאת גיל הפרישה לנשים?

חס וחלילה. הפתרון לסוגיה טמון בביטול גיל הפרישה לחלוטין. היום גיל הפרישה הוא בעיקר הטבה למעסיק. זה הגיל שבו מותר לפטר עובד מבלי לשלם פיצויי פיטורין. צריך לבטל את הזיקה בין הזכות לפנסיה (ולקיצבת זיקנה) לבין הזכות הבלתי צודקת של מעסיק לפטר עובדים.

ואם כך, מתי תשולם הפנסיה?

על הפנסיה וקיצבת הזיקנה להיות חסכון. כל אדם רשאי למשוך תשלום חודשי מהחסכון הזה, נניח מגיל 62 – ללא קשר להיות האדם מועסק או לא.  קיצבת הזיקנה היום היא כ - 2000 שקל לחודש. מי שיבקש קיצבה בגיל 62 יקבל 500 שקל לחודש. ומי שתחכה ותמשוך כסף מגיל 75 תקבל 3000 שקל לחודש. ובאופן דומה לגבי הפנסיה ובלבד שלא יהיה אדם רשאי למשוך קיצבה ופנסיה ביחד בסכום  שישאיר אותו בעתיד מתחת לקו העוני. רק זה חסר לנו, שאנשים ימהרו למשוך החסכון ובגיל 75 יבואו למדינה בדרישה לקיצבה מוגדלת כי אין להם יותר כסף.

ואם יעשו את זה הן לגברים והן לנשים יהיה שיוויון. אבל לשלוש הח"כיות לא תהיה פרנסה בצעקת הטמטום.

שתפו: