20 במאי 2017

זילות הציבור



בית הדין לעבודה פסק לטובת תובע שתנאי הפנסיה שלו הורעו עם הלאמת קרנות הפנסיה הוותיקות ב – 2003. הפסיקה – אם תאושר בערכאות שיפוטיות גבוהות - תהיה מהפכנית, לפחות מהבחינה הכספית.

בתי הדין נשען על עניין טכני. ב - 1984 נחקק חוק להגנה על השקעות הציבור בנכסים פיננסים. החוק הזה גובר על החוק המאוחר יותר -  זה מ - 2003 - שהלאים את קרנות הפנסיה וקבע נוסחה אחידה לחישוב הפנסיה. מדוע? כי נדרש רוב של 61 חברי כנסת לגבור עליו, מה שלא קרה בהצבעה על החוק מ - 2003. החוק החדש יותר מצמצם את זכויות הגמלאים, וגם קובע שקרנות הפנסיה הותיקות סגורות, ולפיכך התוספת שפסק השופט, תבוא על חשבון מבוטחים אחרים.


החזירות הפיננסית

לפטר כל אחד מאיתנו מעבודה מותר. לקצץ בקיצבת ילדים או זיקנה או אבטלה והבטחת הכנסה – מותר. להפקיע לנו את הבית – מותר. לייקר את התחבורה הציבורית – מותר. להכריז מלחמה ולשחרר טרוריסטים – מותר. בעצם, מבחינת החקיקה הכלכלית, כמעט הכל מותר. למה כמעט? כי בחסכונות פיננסים אסור לגעת אלא ברוב מיוחס של חברי הכנסת.
להוריד את שיעורי המס ולהעשיר את העשירים אפשר לעשות בחוק רגיל. רק בקופת הגמל שלהם אסור לגעת....
מי שמחפש חוק שמדגים יותר מכל את המעבר של ישראל מיומרה סוציאל דמוקרטית לקפיטליזם מנוול – זה החוק. מדוע רק נכסים פיננסים ראויים להגנה? זה הקפיטליזם החזירי בהתגלמותו. 

זה היה האות לזילות הקניין הציבורי ולהאדרת הקניין הפרטי. הבה נסתכל לרגע על חניית מכוניות.

החניה אסורה והרכב ייגרר

לא מכבר גילה י"ב כי פלוני, המתגורר ברמת השרון, בנה שער ברזל בכניסה לביתו. ועל השער תלה שלט ענק: "החניה מול השער אסורה בהחלט". האיש לקח שטח ציבורי – פיסת כביש המיועדת לחנייה לציבור – ובהינף שלט הפך את קטע הכביש לקניינו הפרטי.
הוא לא לבד. תחשבו לרגע כמה "כניסות" לבתים מסומנות בכביש ב X גדול ולבן ללמדנו שאין לחנות שם. ומה שמשותף לכולם אינה רק הגניבה מהציבור אלא בעיקר השלמת הרשות המקומית עם הנוהג הנפוץ הזה.

מדובר בקניין ציבורי. בכל הקשור לחניה של מכוניות יש בכל עירייה "רשות תמרור" שרק החלטותיה מחייבות. אדם פרטי לא יכול להציב תמרור מכל סוג שהוא. אבל כל הרשויות המקומיות מבליגות על הגניבה.
ואם זה נראה למישהו קטנוני הנה הסיפור הגדול. כל אחד מאיתנו מחנה רכבו על הכביש. כמה אנחנו משלמים ברוב המקרים? אפס. האם נשלם אפס אם נבקש מהממשלה דרכון? האם נשלם אפס אם נבקש מהעיריה רישיון להרחיב את הבית?

שיקפצו מעל למכונית

כל הרשויות המקומיות מספקות חנייה חינם על רכוש ציבורי. בבריטניה מצע מפלגת הלייבור לקראת הבחירות בחודש הבא מתחייב להשכלה גבוהה בחינם. הייתם צריכים לראות איזו התנפלות היתה על ההצעה הזו. אבל איש לא תוקף חניה חינם ברוב כבישי הרשויות המקומיות.
יש שיטענו כי בעלי הרכב משלמים די והותר בעת רכישת מכונית ודלק להנעתה. זה ממש לא מדוייק. משתמשי תחבורה פרטית לא משלמים במיסים אלא קמצוץ מנזקי הזיהום והצפיפות שהם יוצרים.
מגדיל עשות ראש עיריית ירושלים. ניר ברקת שהורה לפקחים להתיר למכוניות לחנות גם על המדרכות. ומה על ציבור הולכי הרגל? שיקפצו. מעל למכונית.

לא רק פטור מתשלום יש כאן אלא נזק ממשי. הכביש אמור לשרת את הציבור ולא את האדם הפרטי. כאשר מכונית חונה בכביש שבו נעה תחבורה ציבורית – זו האחרונה מואטת. כלומר מי שמשתמש בתחבורה ציבורית משלם את נזקי הרשות המקומית בהקצאת חניה פרטית בכלל ובחינם בפרט.

חסר בית, אדם נטול קניין פרטי, שיקים אוהלו על כביש, מדרכה או גן עירוני יסולק משם מיד. רק הקניין הפרטי, בצורת כלי רכב, כשהוא מתנחל על הקניין הציבורי זוכה להעדפה.

 כך נראה זילות הקניין הציבורי.