החוק למיסוי דירה שלישית + נמצא כעת בביקורת שיפוטית בבית המשפט הגבוה לצדק. מתנגדי
החוק טוענים שנחקק שלא כהלכה ונתמכים בחוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת. תומכי
החוק טוענים כי זכותה של הכנסת לחוקק חוקים ושבית המשפט לא יבלבל בין הרשויות אלא
אם כן יש בחוק פגיעה מהותית בסדרי הדין או בחוקי יסוד – ואין בנמצא פגיעה כזו.
לוויכוח הזה הצטרף השבוע העיתונאי רביב
דרוקר. במאמר ב"הארץ" תיאר דרוקר את הוויכוח כמאבק בין חבורת
הון-שלטון-עיתון (איזה עיתון בדיוק?) המתנגדת לחוק הפוגע בבעלי הון. לבין תומכי
החוק שהם כ - 95% מהעם ובראשם שר האוצר, משה כחלון. גוליית הרשע בעל ההון נגד דוד (כחלון
הנעבעך) הצדיק. ממש כך.
אני הייתי מציע לנשיאת בית המשפט
העליון, מרים נאור להרים טלפון לכחלון ולהציע לו עיסקה: היא תאשר לו את החוק
המטורלל שלו, והוא יתחייב להתנגד לכל החוקים המוצעים הנוגעים למערכת המשפט: בחירת יועצים משפטיים בידי שרים,
צמצום זכות העמידה בבית הדין הגבוה לצדק, חוק הלאום וכל חוק שעולה במוחם המוטרף של ביבי-סמוטריץ'-ביטן והשולל זכויות אזרח.
ואילו אני כחלון הייתי קונה את העיסקה.
אבל, כמה מצער, אני לא היא וגם לא הוא.
מס מוגבל
אז מה מטורלל בחוק? שהוא לא רציני, לא
יעיל ומסובך להפליא. במדינת החוקים היו מאשפזים אותו באברבנאל.
הרעיון בחוק הוא להטיל קנס על מי שמרבים
בבעלות על דירות. אלה – בשפת הקבלנים והפיננסיירים – נקראים "משקיעים".
למה? כי יש בארץ ביקוש גדול לדירות הגורם להתייקרות נמשכת. וכך מתקשים חסרי דירה
לרכוש אחת. המס המוצע יביא את מרבי הדירות להיפטר מחלקן כדי להימנע מהמס וכך יגדל
הצע הדירות בשוק הרעב.
בין הרעיון הנכון והביצוע יש פער גדול.
מה שחשוב ביותר הוא שהחוק הוא פספוס של חלופה שהיא צודקת פי כמה, פשוטה להחריד
ויעילה פי כמה.
החלופה היא להטיל מס רכוש. נניח מס
בשיעור 10%. כל אדם יגיש מדי שנה הצהרה על הרכוש שלו ינכה מסך כל הרכוש סכום של 5
מיליון (למה 5? בעיקר כי הוא ישולם רק על ידי מיעוט קטנטן מהמשפחות). ועל השאר ישלם מס
בשיעור הנקוב.
בחלופה הזו תופסים באמת את כל הגולייתים
וחבורת ההון שדרוקר מבקש לדפוק. ולא רק את אלה ששמו את כספם בדירות. גם את אלה
ששמו מיליון או שניים בקרן גידור בוול סטריט. גם בעלי דירות נתפסים, ולא מעניין אם
זו דירה שניה, שלישית, חמישית. אפילו לא מעניין אם זו דירה ראשונה. ואם הבית של
ביבי בקיסריה ושל ברק בתל אביב שווה יותר מ – 5 מיליון יתכבדו השניים וישלישו
מסים. או שימכרו ויקנו דירה צנועה בת 7 חדרים בבאר שבע ב -3 מיליון.
כשהעשירים יברחו
בעוד שמס דירה שלישית נועד בעיקר להרתיע,
מס רכוש בא לחלק את ההכנסה הלאומית מחדש תוך כדי הרתעה הן בנושא בעלות על דירות
והן בצבירת הון.
ומה יקרה אם כל העשירים יברחו מהמדינה
עקב המס הדרקוני הזה? "כל העשירים" זה לא הרבה. מנתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה עולה כי תעודת הכניסה לעשירון העליון היא הכנסה משפחתית של יותר מ
40,000 שקל ברוטו לחודש. וזה כולל גם הכנסה מהון (ללא קופות גמל) שמגיעה בצמרת ל
5,000 שקל בלבד. המשמעות: שיעור העשירים הגדולים הוא זעיר. אולי עשירית האחוז (ואף
פחות. ראו סקירת משרד האוצר על 400 ה"מגה עשירים").
ואם הם יברחו לא נורא. את הבתים וקרקע יהיה קשה
להוציא – וזו הרי מטרת החוק.
