26 באוגוסט 2017

נשים ללא סיכון


הנתונים די מדהימים. נשים חיות בממוצע יותר מגברים. פער של 4 שנים לטובת הבנות, בתוחלת החיים בלידה הולך וגדל עם השנים. ישראל 2017 הפוכה לחלוטין, מגדרית, מישראל 1950. אז נשים היו מיעוט קטנטן מבין מקבלי תעודת בגרות ותואר ראשון באוניברסיטה ומיעוט זניח ממקבלי תואר שני ודוקטורט. היום בכל פרמטר השכלתי הנשים הן הרוב. וגם אם בפיסיקה יש פחות דוקטוריות מאשר דוקטורים הרי הסטודנטים הפיסיקאים בדרך להיות מיעוט. ברפואה הניצחון הנשי מושלם זה כמה שנים. אם אתה רוצה להיות דוקטור לרפואה רצוי שתחליף מין. כשמסתכלים בגילים יותר צעירים התמונה, מנקודת מבט גברית, משחירה עוד ועוד. במבחני בגרות הזכרים עוד לא בסכנת הכחדה מהעשירון העליון בהישגים אבל מתקדמים לשם בהתמדה.


אז איך זה שנשים משתכרות ברוטו 40% פחות מגברים? חלק מההסבר, מסבירים מומחים לדבר סטטיסטיקה, מצוי בשעות עבודה. נשים עובדות פחות מגברים. אבל זה חלק קטן מהסיפור. מה החלק הגדול? האופנוע.

ב – 2016 היו בישראל חצי מיליון גברים בעלי רישיון לאופנוע ורק כעשירית מהמספר הזה – נשים. באותה שנה, אם מצטמצמים לאופנועים עם מנוע 500 סמ"ק ויותר, היו 135 אלף גברים וכ – 3600 נשים. במכוניות פרטיות גם יש פערים אבל הם הרבה יותר קטנים – בערך עשרה אחוזים.

מה, אם כן, יש לאופנוע נגד נשים? או אולי כיוון הסיבתיות הוא הפוך: מה יש לנשים נגד אופנוע?

הסיכון המגדרי

נשים, יחסית לגברים, לא אוהבות סיכון. מצבי סיכון גורמים להן "לצאת מהמשחק". זה, על כל פנים, ההסבר המקובל לאופי הכלכלי-חברתי השונה של גברים ונשים. לכן, כך ממשיכה ההשקפה, נשים נוטות יותר לבחור בתעסוקה כשכירות ולא עצמאיות. אופנוע הוא כלי מסוכן. ומבלי להיכנס לוויכוח האם מקור הסכנה היא ברוכבי האופנוע עצמם או בנהגי מכוניות המתנשאים באלימות נהיגתית על האופנוענים, שיעור רוכבי האופנוע הנפגע גדול בהרבה משיעור נהגי המכוניות. האופנוע, עם הפער המגדרי הכל-כך גדול, הוא הביטוי האולטימטיבי לשנאת הסיכון של נשים.
מה יש בגנטיקה הזכרית והנקבית שמסביר את היחס השונה כלפי סיכון? אורי גניזי ואלדו רוסטצ'יני ערכו מחקר משעשע למדי. הם ביקשו מילדים לרוץ במטרה לבדוק האם בנים רצים מהר יותר מבנות, כפי שידוע משיאי עולם באתלטיקה. כאשר "התחרות" היא בריצה ללא מתחרים – כלומר נגד השעון – לא נמצא הבדל. כאשר נכנסו לתחרות ראש בראש – הבנים זכו. ללמדנו שתנאי החיים – התרבות, הנוהגים והסביבה – הם המכתיבים העיקריים.
במחקר אחר של גניזי ואחרים נתבקשו בני שבט הודי פטריאכלי ובני שבט מטריאכלי לפתור חידה. שיעור ההצלחה של נשים בשבט המטריאכלי היה גבוה בהרבה משיעור ההצלחה שלהן בשבט הפטריאכלי. נשים, מסתבר, לא מסתדרות בתרבות גברית דומיננטית.

משחקים בהימור

גיליון 127 של ה"אקונומיק ג'ורנל" שהתפרסם החודש כולל מחקר של  שתי חוקרות משבדיה. הן בדקו מה קורה במשחק הטלוויזיה jeopardy -שעשעון עם אחוזי הצפייה הגדולים ביותר. בעקרון זה משחק טריוויה אבל בשלב מסויים מתירים למשתתפים להמר על הצלחה בשאלה הבאה עם נקודות שבהן זכו עד אותו שלב. מי מסתכן יותר? גברים או נשים?
הממצאים העיקריים הם שכאשר המשחקים הם ילדים בני 10-11 אין הבדל מגדרי בלקיחת סיכון. ואילו אצל מבוגרים יש פער משמעותי כאשר גברים לוקחים יותר סיכון. ומה שהכי מעניין זה שאצל בנות ככל שעולה הגיל כך יורד הסיכון הנלקח במשחק - בדיוק ההפך ממה שקורה אצל בנים. החוקרות מצאו גם שבנות מתפקדות רע במשחק מול בנים והרבה יותר טוב מול בנות אחרות. הוא שנאמר: נשים, מסתבר, לא מסתדרות בתרבות גברית.

אופנוע ללא מס

כאשר התנועה האיסלמית ניצחה בבחירות המקומיות לעיריית אום אל פחם היא ביקשה להפריד – מנימוקי דת, כמובן – את החינוך של בנות מבנים. משצלח המהלך התברר כי בנות שיפרו במידה משמעותית את הצלחתן במבחנים.

איזו משמעות, אם בכלל, יש לייחס לממצאים מ"כלכלה התנהגותית" שכזו? יש המסבירים כי נשים משתכרות 40% פחות מגברים כי הן לא לוקחות סיכון. זו אשמתן: תהיו גברים ותרוויחו. יש, איך לא, שמגיעים למסקנה הפוכה. השוק הכלכלי-חברתי הוא בשליטה גברית ולכן לנשים מגיעה העדפה ה"מתקנת" את העוול הזה. תנו לנשים אופנועים ללא מס, ותראו מה קורה.

וכמקובל הבחירה בין התשובות קשורה לפוליטיקה. לא לכלכלה.

העצה השבועית לאבי גבאי (מספר 7) נמצאת כאן.