בהודעה שהוציא משרד האוצר בשבוע שעבר
דווח, בחנפנות מבחילה, איך שר האוצר "הציל 100 משרות בצפון". מדובר
במפעל מתכת בשתולה שנקלע לקשיים ועמד לפני פשיטת רגל. באה הממשלה שמה כסף ויחד עם
ההסתדרות ומשקיע מהודו יצילו את המפעל – בכפוף לתכנית התייעלות שכמובן תביא
לפיטורי עשרות עובדים, וזה כבר סיפור אחר.
האם הנדבן משה כחלון וסנצ'ו פנסה שלו,
אלי כהן, עשו טוב? האם יעשו עוד יותר טוב אם יצילו את 400 עובדי חיפה כימיקלים שפוטרו
לא מכבר? האם רצוי לתמוך בנימוקים סביבתיים ולסגור גם את בתי הזיקוק ושאר התעשייה
המזהמת במפרץ חיפה?
לעובדים במקומות עבודה
"מועדים" התשובה ברורה. צריך לסייע להם כפי שצריך לסייע למובטלים. הם
הרי קדם-מובטלים ולצד החיסכון בדמי אבטלה יש תועלת בייצור מוצרים שיש להם ביקוש. לצד
הנימוק הכלכלי-טרחני הזה ניצבת הסולידריות החברתית. במצב הזה אין חלופה לסיוע
ציבורי. מה גם שאם מחר מתמוטט איזה בנק זעיר, הממשלה תרוץ לסייע במהירות האור. מה מותר הבנק ממפעל מתכת או מפעל כימיה?
הבה נחזור חמישים שנה לאחור. מה התעשייה
מספר 1 של ישראל? טקסטיל. איפה היא היום? איננה. כלום. גורנישט. בהתחלה היו מי
שקיללו את בעלי התעשייה שהעבירו את המפעל שבבעלותם למצרים ולירדן. אבל במבט מהיום האם ישראל 2017
טובה יותר מישראל 1970? טובה במובן הכלכלי הצר. רמת החיים גבוהה פי כמה. שיעור
האבטלה, על אף חיסול תעשיות רבות, הוא שליש ממה שהיה אז. אולי חיסול הטקסטיל הוא
שהביא לתפנית חיובית בכלכלת ישראל? ומנקודת המבט הזו כחלון וכהן וניסנקורן ומרעיהם
לדבר "סיוע" עשו שטות. אולי אם ימצאו פתרון לאמוניה ומפעלי הכימיקלים
במפרץ חיפה – השטות תתעצם לכדי בכייה לדורות?
נפלאות המהפכה התעשייתית
נפלאות המהפכה התעשייתית
מוגזם? לפני 100 שנה חבל הרוהר בגרמניה
היה מעוז תעשייתי ומוביל כלכלי. היום הוא המקבילה הגרמנית ל"רצועת החלודה"
האמריקאית. המידלנד'ס באנגליה היו מעוז תעשייתי ענק שנגוז עם השנים. אולי תיעוש הוא
לא מציאה גדולה?
עודד גלאור מאוניברסיטת בראון,
ארה"ב ורפאל פרנק מהאוניברסיטה העברית פרסמו מחקר שבודק האם תיעוש הוא המסביר
את הקידמה הכלכלית. הסטטיסטיקה, לכאורה, חד משמעית. מדינות שהיו ראשונות לתיעוש הן
היום המדינות העשירות בעולם. כל תלמיד היסטוריה טוחן עד דוק את נפלאות
"המהפכה התעשייתית". אלא, וכאן החידוש המחקרי, רמת החיים המשופרת אינה
נובעת מהתיעוש אלא על אף התיעוש.
ההוכחה שהם מספקים היא על סמך בדיקת
אזורי התיעוש הראשונים שהיו בצרפת – אי שם בראשית המאה ה – 18 והשוואת מצבם אז למה
שהוא היום. ברובם התעשייה התפוגגה. מסקנה: זה לא התיעוש, טמבל.
מה כן? מה הגורם המרכזי שמביא רמת חיים?
התשובה של החוקרים היא הון אנושי. נציב את הפתרון הזה במשל שתולה שבצפון. אם את
המיליונים שכחלון שם במפעל המתכת הוא היה משקיע בלימודי רפואה ומקצועות
פרא-רפואיים לתושבי שתולה – בעוד כך וכך שנים שתולה תהיה עולם אחר. ולא מפעל מתכת
מפגר.
איפה ההון האנושי
איפה ההון האנושי
זה רק נראה כמו פתרון. הון אנושי הוא
המצאה של כלכלנים. המצאה מעניינת, אבל מאוד לא מומחשת. מה זה באמת? אף אחד לא
יודע. פעם חשבו שזה עניין של שנות לימוד. עד שמתברר כי בצמרת מספר שנות הלימוד
בישראל נמצאים.....החרדים. ומה הם תרמו לכלכלה? ומה הם תרמו לעצמם חוץ ממטחנת גמרא?
מה הוא ההון האנושי שמביא פיתוח בניגוד
להון תעשייתי שממש מפשל? לפי שעה ברור שההמצאה האנושית הכי מוצלחת – אלוהים – לא
עוזר לנו להבין, למרות שהתבקש.
