שנת המריחואנה



בישראל יש ויכוח מתמשך בשאלה מדוע אין שלום עם פלסטין ותושביה. העדר השלום, ועל כך אין ויכוח, מונע גם הסכם שלום עם מדינות ערב האחרות.
נעזוב את אנשי ה"שמאל" שטורחים להסביר כי האשם הוא בממשלת ישראל שכלל אינה מעוניינת בשלום אלא בשמירת הסטטוס קוו. נאמץ את עמדת הממשלה, יש עתיד, כולנו וישראל ביתנו והמפלגות החרדיות ולפיה בפלסטין אין פרטנר. השאלה היא למה.

מתברר שהספרות הכלכלית תורמת לעניין עם תיזה ולפיה הסיכוי להשיג שלום גדל ככל שרמת החיים עולה. מכאן שבכדי "לייצר" פרטנר צריך לדאוג שהפלסטינים יתעשרו. וזה, כפי שיוסבר להלן, לא כל כך מסובך.

הדבר הראשון הוא להסיר את כל המגבלות על הפעילות הכלכלית בפלסטין על שני חלקיה. פעם חשבו אצלנו שאם לא נתיר לעזה לייבא ברזל – לא יהיו טילים. אולי, למרות שהעובדות מלמדות אחרת. העניין הוא שמעבר רפיח עומד להיפתח וממילא מי שישלוט על היבוא לעזה היא מצרים. אז למה שגם שאנחנו לא נרוויח כמה גרושים, ונפתח את היבוא מישראל? מה  יהיה רע אם רשת הטלפונים הניידים הפלסטינית תתקין תשתית לדור 4 כמו שיש אצלנו? במקביל נתיר לפלסטין לייצא מה שבא להם, דבר שאנחנו מונעים עכשיו. וגם מזה נמל אשדוד יגרוף כמה בישליקים.
ובקיצור: נעודד אותם לעשות קפיטליזם דורסני ומעשיר נוסח ישראל. ואם מרד עממי ובומבות ישראליות לא הפילו את ה"אין פרטנר" – הקפיטליזם יעשה את זה.

יוחזרו החממות

הדבר השני, אחרי שניתן לכוחות השוק לעשות את מה שהם יודעים, הוא לזרוק לפלסטין רעיון ואם צריך – כמה זרעים.
הרעיון הוא לפתח שם את ענף המריחואנה. האמת היא שאם היה סיכוי שכל תושבי ישראל ופלסטין יתמסטלו – הסיכוי לשלום יתעצם. אבל לא זה העניין. העניין הוא להעמיק בממצאי מחקר חדש שבדק מה קרה בארה"ב שבה יותר ממחצית מדינות הפדרציה כבר הקלו בייצור ובשימוש אישי של מריחואנה. מעניין מה קורה שם כי החוק הפדרלי בכלל אוסר על אחזקת ושימוש בצמח החביב הזה. אם אתה תושב קולורדו, השוטר המקומי יחלוק איתך שאכטה על ספסל בפארק. אבל שניכם תיעצרו אם יעבור במקום שוטר פדרלי. הנה לכם שתי מערכות משפט חופפות ומנוגדות. זה רלוונטי למקומותינו כי אמנם שר המשטרה אמר שלא יאשימו שואפי שאכטה מזדמנים, אבל כמו אצל חבריו לממשלה מילה שלו היא לא תמיד מילה אלא סתם נפיחה.

מה שצריך הוא שהחברים מחמוד עבאס ויחיא סנוואר, שכנראה מתכוונים לעשות "שלום" ביניהם, יסדרו בפלסטין את החקיקה של קולורדו.

מה מצא המחקר?

המחקר התבסס על נתונים שנאספו בקרב בוגרי תיכוניים במדינות שבהן הקלו על השימוש במריחואנה בהשוואה לבוגרי תיכוניים במדינות "טהורות" מהצמח הממסטל בשנים 1977-2015. מדוע  בדקו דווקא תיכוניסטים? כי מתנגדי הליגליזציה אמרו לא פעם שזו קבוצה מועדת לפשיעה, לנהיגה מסוכנת, ולשימוש בסמים קשים כתוצאה מההקלה במריחואנה.

 בגדול ודי במפתיע החוקרים מצאו שלא קרה שום דבר מההנחות השליליות האלה. נכון, בוגרי תיכון הם נהגים לא הכי מוצלחים ולא הכי זהירים. אבל בוגרי תיכון ממדינות המריחואנה לא נמצאו גרועים יותר מנהגים תיכוניסטים ממדינות הטהרנות (נו, טוב גם שם מותר האלכוהול והטבק). בקיצור: אין נזקים.
כל מה שצריך לסדר זה ששר האוצר יתייחס למריחואנה כפי שהוא מתייחס ליצרני האייקוס (IQOS) כלומר לא יטיל מס סיגריות על מריחואנה. בעוד האייקוס כנראה מזיק, המחקר החדש מצא שמריחואנה – לא.

ואם זה לא יביא שלום. אז נעוף מפה כולם. לקולורדו.


שתפו: