אנחנו בראשית שנות ה- 80' של המאה שעברה. האינפלציה היא בסדר גודל של 400%
לשנה. כולם עסוקים בשיטות איך לברוח מהכסף ולרכוש מוצרים כי הכסף מאבד מערכו מדי
יום. ואז משמיע שר התעשייה הצהרה ולפיה האינפלציה "האמיתית" היא אחוזים
ספורים, ולא ה – 400 שמודדים "כי יש
לנכות מהמדד הנמדד את הפיחות". גם קודם להצהרה המפתיעה גדעון פת לא נחשב למי-יודע-מה.
עכשיו הוכתר לאידיוט דרגה 3.
לא מכבר כתבו כמה מ"חכמי" פורום קהלת (גוף ארכי-ימני) מסמך המציע
רפורמה במערכת החינוך. לא, הם לא הציעו לימודים במשנת שפינוזה, וטרם עלו על הרעיון
שילמדו סינית. אבל הם כן עלו על רעיון מהפכני: לשלם למורים שכר דיפרנציאלי. ואיך
יחושב השכר הזה? בעיקר על סמך מדד הכולל ציוני התלמידים שלהם וחוות דעת של
התלמידים והמנהלים –כל אלה נתונים חיוניים לדעתם, למדידת הדיפרנציאלי בין המורים.
מי שקצת מכיר בתי ספר יודע כי תלמידים
נותנים ציונים גבוהים למורים שאינם מקשים עליהם. כי מנהלים בחרו במורים ולכן יש
להם אינטרס לתת חוות דעת טובה, וכי ציוני התלמידים כלל לא מלמדים על איכות המורים –
וגם אותם די קל לתמרן, במיוחד שהמדידה נעשית לפי "ציון ממוצע".
הפורום הבינלאומי
פורום קהלת ייכתב להגנתו, שטוף בזימה האידיאולוגית שלו ולכן חוקריו די
עיוורים למציאות. אבל מה בדבר ה"פורום הכלכלי העולמי"? רק על פי שמו
אפשר להתרשם לטובה.
ואכן התקשורת הישראלית שקיבלה את ההודעה לעיתונות מטעם הפורום הזה הגיבה
כמצופה. הדה מרקר כתב "משפרת את התחרותיות: ישראל עלתה למקום ה – 16 במדד
הפורום הכלכלי העולמי".
בראבו עלינו.
מהיכן הפורום הכלכלי העולמי יודע למדוד מה שהוא מודד? הוא שואל מנהלים כל
מיני שאלות. והמנהלים משיבים. הפורום עושה ממוצע של התשובות ומנפיק מדדים. כאמור
עלינו בסולם הדרגות.
למה רק מקום 16?
הסיבה העיקרית (21 נקודות) היא הבירוקרטיה. אחריה (15 נקודות) שיעורי המס.
וכך הלאה. אני לקחתי את הנתונים והצגתי
אותם לפי שתי קטגוריות: הראשונה – הגורמים שהם אשמת השלטון. השנייה – לא אשמת
השלטון.
הנה הממצאים. הממשלה אשמה ב – 80% במיקומה הגרועה של ישראל בסולם התחרותיות.
למעשה זה יותר. כי 10% נוספים מקורם בהעדר השכלה מתאימה לעובדים. וכידוע מי שממונה
על ההשכלה הם משרד החינוך ומשרד הכלכלה.
הכי חשוב זה מי לא אשם. הגורם המרכזי שאינו אשם בחוסר התחרותיות הם המנהלים.
איך זה קורה? הנה לכם מבחן שבו השאלה המרכזית כלל אינה נשאלת. תשאלו כל מנהל מה
הסיבה שהעסק שלו מצליח והוא (והיא) ישיבו כי חלק מכריע הוא ביכולת הניהולית שלהם.
ולכן, כנגזר מהמסקנה הזו, שכרם ראוי שיהיה בהתאם.
מנהלים מודרים מאחריות
אבל כאשר זה מגיע לאי הצלחה – המנהלים מודרים מאחריות. ולכן אם אני ממשלה
הייתי מברר מי השיבו לסקר, ודואג שמשכורתם תהיה בהתאם. אם, כמתברר, אין להם
אחריות – אז אין צורך בשכר מעל לשכר מינימום. אם כי גם עם זה יש בעיה, כי המנהלים
חושבים שיש כאן דיני עבודה מגבילים – ולכן אולי ראוי לבטל את שכר המינימום. רק
להם.
שוויץ, למשל
למקום הראשון במדד התחרותיות הגיעה שוויץ, פעם שישית ברציפות. ביקרתי באתר
מכון התקנים שלהם. כמובן שלא הבנתי מילה אבל מצאתי שיש 600 חברות עיסקיות החברות
במכון הזה. מתברר כי שם דווקא אוהבים רגולציה, אבל בטח בסקרים הם מתבכיינים שעל כל
מוצר יש לכתוב בשלוש שפות ולא רק בשתיים – כמו בישראל.
יוסף בורג, שר הפנים בעבר הרחוק מטעם המפלגה הדתית לאומית, בהקשר אחר, אמר פעם "מדבר סקר תרחק". זה תופס לא רק לגבי פוליטיקאים. גם לבני אדם, כולל מנהלים.
נ.ב. חברת התעופה ראיינאייר ביטלה מאות טיסות וכ-400,000 נוסעים נפגעו עקב תכנון לקוי של חופשות
עובדי החברה. המנהל, כמו עמיתיו בישראל, לא בדעה שיש לו אחריות.
העצה השבועית לאבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה נמצאת כאן
העצה השבועית לאבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה נמצאת כאן
