23 בספטמבר 2017

כמה יציב הוא בנק?



היועץ המשפטי לממשלה הורה על חקירה פלילית נגד מנהלים בבנק לאומי, בחשד שסייעו להלבין הון שחור של מפקידים בבנק. הרשויות האמריקאיות חקרו את הבנק עצמו שהודה בעבירות המיוחסות לו, ושילם כ - 400 מיליון דולר קנס. בתביעה אזרחית שילמו יו"ר הבנק דאז, איתן רף והמנכ"לית דאז, גליה מאור עוד כ- 94 מיליון דולר (הרוב באמצעות חברת ביטוח שאת הפרמיה בגין הביטוח שילמו מפקידי כספים בבנק). עתה עוברת הפרשה לצד הפלילי.


משה גורלי, פרשן משפטי בעיתון "כלכליסט", סבור שהחקירה הזו מוטעית ומיותרת, ונימוקיו מובאים כאן. שניים מהם שווים התייחסות כי הם מאירים את  עקרונות המשטר הכלכלי שבו אנו חיים.
בנימוק אחד הוא טוען שמאור ורף לא הודו בעבירות המיוחסות להם לפני רשויות הפיקוח האמריקניות. מי שהודה היה "הבנק", ועל זה כאמור שולם הקנס. זו פוזה מקובלת בדיני קניין. יש לנו ייצור משפטי הנקרא "חברה בע"מ". בעוד בני אדם שחוטאים יכולים להישלח למאסר, תאגיד חסין מפני העונש הזה.

תאגיד מזריק הירואין

לכאורה זה דיון מטורלל. מה פירוש  "להכניס תאגיד לבית סוהר"? אלא שזה הרבה פחות מטורלל שמגוון הענישה על תאגידים יהיה פחות מאשר על בני אדם. אם כבר, בגלל כבוד האדם, ראוי היה שמגוון הענישה על תאגידים יהיה גדול יותר, ולא קטן יותר, מאשר על יחידים.  בעוד שהוצאה להורג היא ענישה בלתי נסבלת וחשוכה כלפי בני אדם (בעיקר בגלל אפשרות של טעות), היא בהחלט סבירה על תאגיד. בפועל העונש היחיד על תאגיד הוא קנס. אבל רצוי לחשוב מחוץ לקופסא החד ממדית הזו.

הבה נחשוב על תאגיד שמייצר חלב ומחדיר לו הרואין כדי לגרום התמכרות לחלב שלו. נניח גם שהתאגיד מודה. ואפילו, שומו שמיהם של רף ומאור, גם המנהלים מודים. התאגיד ומנהליו חוטפים קנס, אבל המנהלים חוטפים גם מאסר עולם. והתאגיד מה? האם זה יהיה מוגזם לתלות אותו בכיכר העיר? ובתרגום ללשון משפטית: לחלוט אותו לטובת המדינה, כלומר להלאימו.
ובמקרה של עונש מאסר מופחת, מה דבר העברתו למדינה ל"מאסר" של חמש שנים?

ההמצאה של חברה בע"מ נועדה ליצור חיץ בין התאגיד לבין בעלי מניותיו. היא לא יועדה לצמצם את טווח הענישה בגין עבריינות.
זה המקום לשאול אם יש בכלל תאגיד שמסוגל לפעול ללא מנהליו. ועל כן כאשר בנק לאומי מודה שגנב, זה בהכרח משליך על רף ומאור. אלא אם כן הם רובוטים.

הכספת בבנק

הטיעון השני נוגע לטענה שפתיחת חקירה פלילית "בנסיבות האלה ....תסכן שוב את המוניטין והיציבות של הבנק." הכוונה כמובן למוניטין של גנב שנתפס ונענש – מוצר יקר ערך בשוק הפשיעה הישראלי.
בלי צחוק: הגיע הזמן לנער את המושג "יציבות הבנק". נכון, כל העולם מתעסק בזה. במיוחד אחרי המשבר הפיננסי של 2007-8. נכון, יש אלפי הוראות שמנפיק הבנק המרכזי איך להגביר ולהעצים את יציבות הבנקים. אבל בינינו, בלי שאף אחד שומע, זה הכל קשקוש. אין דבר כזה בנק יציב.

מה זה בנק יציב? זה בנק שאם אתה או את מפקידים בו שקל הוא שומר על השקל שלכם. יש כזה בנק? אין כזה בנק! לא כאן ולא באף מקום בעולם. מה שכל בנק עושה זה לקחת 3 אגורות מהשקל שלכם ולשים  אותן בחשבון בבנק המרכזי, הוא בנק ישראל. ליתר ביטחון, יעני. אבל בפועל זה תשלום שהוא משלם לממשלה (הבנק המרכזי הוא רק מתווך) כדי שהיא תציל אותו אם תבוא ותבקש את השקל שלך, ובבנק לא יהיה כסף. כי 97 אגורות מתוך השקל ניתנות כאשראי למשה מזרחי שמשתמש בו לקנות מכונית.
ולכן אם תבואו מחר ותבקשו מהבנק את השקל שלכם בחזרה, לבנק לא יהיה מאיפה לשלם (מזרחי שילם ליבואן וזה המיר את השקלים למט"ח ושילם ליצרן). זה ההסבר מדוע אף בנק אינו יציב.
מה מייצב אותו בכל זאת? ההבטחה של הממשלה שהיא תשלם את השקל בכל מקרה שהבנק יתקשה לשלם. אבל אם כל המפקידים ירצו את כספם – אף בנק לא יחזיק מעמד. ובפועל, גם אם רק עשירית מהם יבקשו את הכסף – הבנק ימות.
אולי מיותר לחקור את רף ומאור. בכל זאת הם סייעו בגניבה לטובת המדינה שעודדה אותם לתת "מחסה" ממס לכסף שחור ממוצא יהודי. אולי בעצם מגיע להם פרס על העמידה ביעדי הגניבה הממלכתית.

אבל יציבות הבנקים? קשקוש בלבוש.

העצה השבועית לי"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, נמצאת כאן