אחרי השביתונת של יום ראשון, האירוע
הלא-מסעיר הבא בפרשת תאגיד התרופות טבע הוא הפגישה של מנהלי התאגיד עם ראש הממשלה
ושר האוצר שבטח יגרור אחריו גם את שר הכלכלה. זה מפגש של ראשי הקושרים להפלת טבע.
מצד אחד ממשלה מופקרת שנתנה הון ציבורי מבלי לתבוע מהתאגיד להתחייב למשהו. מצד שני
הנהלה שניצלה את טמטום הממשלה (המעוגן באידיאולוגיה של אי מעורבות בעסקים) לשפוך
כסף טוב על פאטה מורגנה כלכלית.
השרים
השותפים לכישלון יתחננו לפני ההנהלה – שותפתם לעוול - לצמצם במספר המפוטרים
מישראל. תפטרו הודים, מכסיקאים ואמריקאים אבל לא משלנו, יאמרו שרינו. בתשובה
יסבירו להם שבישראל אי אפשר לייצר תרופות כי שכר העבודה גבוה מדי.
ואם נעזור לכם? יאמרו השרים.
יש הטוענים שסיוע ממשלתי הוא לזרוק כסף
טוב אחרי הכסף שכבר הלך לאיבוד. אולי אפשר להצדיק השארת מחלקת מחקר ופיתוח. אבל
ייצור תרופות? באמצעות אותה מכונה אפשר לייצר את אותה התרופה בבנגלה דש, תמורת עשירית
השכר וללא הבירוקרטיה והמגבלות האקולוגיות.
איך להתמקח
השרים ימשיכו להתחנן. רק זה חסר להם
שלפתע הכלכלה תתחיל להתל בהצלחתם הפנומנלית. המנהלים ישיבו: מה אתם מציעים לנו?
בכמה כסף מדובר?
מכאן יתחיל מיקוח. וכפי שמתנהלת
הפוליטיקה הישראלית – הממשלה תיכנע.
הפינה הזו מציעה לממשלה דרך איך להיכנע
בכבוד. תנו למנוולים את כל מה שהם רוצים ותתמקדו בתנאים. ואלה הם:
א.
שכר כל
הבכירים (עשירית העובדים בעלי השכר הכי גבוה) בתאגיד הן בארץ והן בחו"ל יורד
ב 50%. המנהלים יחזירו לתאגיד את כל האופציות למניות שקיבלו.
ב.
זה יעזור
לשכנע את ההסתדרות להסכים להפחתת שכר העובדים האחרים ב – 10% לתקופה של שלוש שנים
כהלוואה לתאגיד.
ג.
לא ישולם
דיבידנד במשך עשר השנים הבאות.
ד.
התאגיד יקצה
לממשלה 5% ממניות התאגיד וזכות למנות דירקטור אחד למועצת המנהלים. הממשלה תעביר את
המניות לקרן לעובדים ותעביר את הזכות למנות דירקטור לוועד העובדים.
ה.
כל השקעה
עתידית, בגובה ההפרש בין מס חברות הכללי והמס שמשלמת טבע כיום, תעשה רק בישראל.
מחיר המניות אולי ייפול.
הסיכוי להבריא את המפעלים יגדל בהתאם.
