השופט בן זונה



רק כשליש מהנבחנים בבחינת לשכת עורכי הדין עברו אותה בהצלחה. מתברר שזה המשך למגמה רבת שנים של ירידה בשיעור המצליחים במבחן הזה שהצלחה בו היא תנאי הכרחי לעיסוק בעריכת דין. ראש לשכת עורכי הדין הסביר כי הממוצע העגום הזה מקורו בכחמישית מהנבחנים שניגשו למבחן הזה בפעם השלישית.
ממוצע הוא לעולם נתון בעייתי. בקרב בוגרי אוניברסיטאות ירושלים ותל אביב 80% עברו בהצלחה. בולטים לרעה הם המרכז האקדמי פרס (בטח בגלל שאמא שלו ערבייה), הקריה האקדמית אונו, שערי משפט, מכללת נתניה ועוד מכללות, שבהן שיעור הצלחה של 26% ופחות. ועוד נמצא, כי כדאי לעשות התמחות בפרקליטות ולא במשרד פרטי.
קרוב לוודאי כי כל הנבחנים יעידו שהמבחן השנה היה קשה במיוחד. הקושי, כך נטען, נובע מכך שהממסד המשפטי לא מעוניין שיהיו עוד עורכי דין. יש יותר מדי מהם כבר כמה שנים, והחדשים מתחרים בוותיקים. מיד הזדעקה ועדת החוקה של הכנסת והיא תדון בנושא הנכבד הזה.

מבחן הטייקון

האדם הסביר – הדמות הכי מוכרת בעולם המשפט – תוהה האם נוחי דנקנר, לב לבייב, אליעזר פישמן, שאול אלוביץ, ארז ויגודמן ודומיהם עברו את מבחני הטייקון. ולמה לא? הרי מי שמחזיק בחלקים ניכרים מהכלכלה הישראלית חשוב יותר ממי שעסוק רוב ימיו בהעברת רישום דירות בטאבו. התהייה במקומה. עורכי דין הם יצורים בעייתיים - יש הטוענים שחלקם מזיקים. יצחק מולכו ודוד שימרון  מירושלים של ביבי חשודים בעבירות בעיסקת הצוללות. כשמסתכלים על כמות הכסף בעיסקה הזו אפשר להבין שעורכי דין שעובדים תמורת אחוזים מכניסים את עצמם לפיתויים גדולים. אבל על אף שרוב עורכי הדין עושים המון דברים מיותרים אי אפשר לטעון שהם גרועים מטכנאי מחשבים, למשל.

בטח שהם מזיקים פחות מטייקונים, פוליטיקאים ושאר אנשי עסקים הפועלים בזירה הציבורית ולרוב עם כסף ציבורי. מה שמעלה את השאלה איך זה שאין מבחנים למזיקים הגדולים. ויאמר מי שהברז שלו דולף שבוע אחרי ביקור השרברב, איך זה שאין מבחני הסמכה לשרברבים?
אפשר להבין מבחנים למי שמבקשים לעסוק ברפואת הגוף והנפש. אבל קשה להבין מדוע כלכלני המדינה פטורים ממבחני הסמכה, ואילו משפטני המדינה נאנקים עם מבחן נוראי.

עגל הזהב

נכון, יש לזה היסטוריה. גם לבית המקדש יש היסטוריה ויש הטוענים שאפילו יש מצווה להקימו מחדש. אבל חוץ מחבורת מופרעים מחרחרי מדון יש מישהו "סביר" שממליץ להקים בירושלים בית מטבחיים להאבסת כוהנים בבשר בהמות?
היסטוריה היא לרוב תירוץ רע. גם השוואה למדינות אחרות לרוב אינה מוצלחת. האם סינגפור צריכה להוריד את הישגי תלמידיה רק כדי לעמוד בממוצע מבחנים במתמטיקה? כאשר משה ירד מהר במדבר סיני ומצא שהיהודים מתפללים לעגל – כמנהג המדינות האחרות בסביבה – האם הוא השתכנע מהטענה שכך עושים "כולם"? לא. וחבל כי המונותאיזם הרבה יותר אכזרי ורצחני מאמונה באלוהימים רבים. העובדה שיש מבחני הסמכה לעורכי דין גם ברוב מדינות העולם היא עגל זהב של גילדה שהיתה אמורה להיעלם בתום ימי הביניים.

מזיקים לשיפוט

אבל אם כבר מתעקשים מדוע המבחן נעשה על ידי "לשכת עורכי הדין"? רוצה הכנסת מבחני רישוי לעורכי דין? שתתכבד ותפקיד את המשימה בידי הממשלה. כמו שהממשלה נותנת רישיון לנשק, היא ולא אגודת הציידים, כך תיתן רישיונות לדרדקי משפט.

אלא שהעניין מסתבך. לא רק שאת המבחן עושה הגילדה של עורכי הדין אלא שהמחוקק הסמיך את הגילדה הזו לגבות כך וכך מאות ואלפי שקל מכל עורך דין מדי שנה. בשביל מה? והכי גרוע: חבורת מנהלי הגילדה יושבים בוועדה למינוי שופטים. וראינו איך מועמדים לשפיטה מחזרים אחרי הטיפוסים האלה שמנהלים פוליטיקה מושחתת עם שרים וחברי כנסת – גם הם חברים מיותרים בוועדה למינוי שופטים.

כדורגל שיפוטי

אם המחוקק חושב שחשוב שיהיו עורכי דין בוועדה הזו אז בבקשה שיערוך מדי שנה הגרלה בין עורכי הדין בדימוס. מי שפעיל כעורך דין אסור שיעסוק במינוי שופט.
בכדורגל מחצית מהאוהדים בדעה שהשופט הוא בן זונה. בצורה בה מנוהלת הסלקציה בעורכי דין עולם הכדורגל נראה הגון לחלוטין.


העצה השבועית (מספר 24) ליו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, נמצאת כאן


שתפו: