2 בדצמבר 2017

מי המשלם?




אמיר פיי גוטמן היה זמר, בימאי ויוצר מוסיקלי מפורסם למדי בארץ. חייו, מחלתו, החלמתו ומותו בגיל 41 זכו לכיסוי תקשורתי חריג בהיקפו. יחסית לעניין התקשורתי הכל כך בולט, בעניין הציבורי העולה ממנו לא היה כלל דיון. ללמדנו כי עיתונאי קטן, ביטוי הלקוח משירו של אריק איינשטיין, נפוץ הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב.


אך תחילה לסקירה קצרה לקשישים בני 50 פלוס שלא מכירים את הפרשה. פיי גוטמן היה ממקימי הלהקה היי פייב והוציא כמה אלבומי שירים.  ב – 2016 אובחן כחולה בסרטן ואושפז בבית החולים איכילוב בתל אביב. כמה חודשים לאחר מכן התפרסם כי האבחנה הרפואית היתה שגוייה. לפי הגירסה הזו הוא חלה במחלה אחרת – חמורה פחות – ולכן הטיפול הכימותראפי שקיבל בבית החולים היה מוטעה ומזיק. פיי גוטמן תבע את בית החולים בגין רשלנות רפואית. בקיץ האחרון טבע בים במהלך נסיון להציל את אחייניתו הקטנה. הוא אכן הציל אותה, אבל בעצמו טבע ומת. יורשיו ממשיכים בתביעה נגד איכילוב וטוענים גם כי אלמלא הטיפול השגוי, המזיק והמחליש סביר שהטביעה היתה נמנעת. דובר בית החולים איכילוב טוען כי האבחנה למחלת הסרטן היתה נכונה ומכאן שהטיפול שקיבל היה תקין וכמובן שבית החולים לא היה כלל רשלן.

מה שברור כבר עכשיו שתהיה פרנסה טובה לעורכי דין. בחלק גדול של תביעות נזקים עורכי הדין של התובעים מתוגמלים באחוזים מהפיצוי שישולם. מיטב אונקולוגי תל אביב לצד רופאים פנימיים יטורטרו במערכת משפטית עקובה מדיו. שמחה וששון לעולם המשפטי.

הט(ת)ובע צודק

כדי שההמשך יהיה מעניין ונוגע בתחום הציבורי הבה נניח כי יורשי פיי גוטמן צודקים בטענותיהם ופסק הדין מרשיע את איכילוב ואת הרופאים שטיפלו ו/או נתנו חוות דעת תומכות באבחון הסרטן. מכיוון שפיי גוטמן מת צעיר יחסית ומכיוון שהיה מפורסתם למהדרין אובדן ההכנסה של יורשיו נמדד במיליונים. בית המשפט פסק פיצוי היפוטתי של 15 מיליון שקל.

עד כאן ההנחה.
עכשיו שאלה לקוראים: מי משלם את הפיצוי?

מי שמשיב כי הפיצוי ישולם על ידי איכילוב והרופאים שחטאו באבחון שגוי טועה. הם לא ישלמו אגורה.

מי כן ישלם?

אתם, הקוראים. תיכף יוסבר איך זה עובד. אבל נעבור לרגע להנחה מספר שתיים: אם הייתם יודעים שאתם תשלמו, האם עדיין הייתם חושבים שהתביעה מוצדקת ועימה הפיצוי?
בית החולים איכילוב, כמו כל בית חולים ממשלתי, "מבוטח" כנגד תביעות משפטיות בחברת הביטוח "ענבל". לא שמעתם עליה? חבל. דווקא חברה נחמדה. ממשלתית אף היא. ומה שנחמד אצלה זה שהיא לא גובה פרמיות עבור הביטוח של איכילוב. לכן נכתב שבית החולים "מבוטח" עם המרכאות.

דוגמה לשם השוואה: הגברת ענבל לא מבטחת את קופות החולים. למה? הרי גם הן נותנות שרות רפואי ציבורי, בדיוק כמו איכילוב. אבל זה אחד מהשטיקים הכלכליים של המדינה הזו. קופות החולים נאלצות, על כן, לבטח את עצמן ואת הצוותים הרפואיים בחברת ביטוח מסחרית רגילה. כמה זה עולה? 50? 100? 200 מיליון? לא! ב – 2016 זה עלה להן 434 מיליון שקל.

כלומר גם זה לא עלה להן. זה עלה לנו.

מאיפה הכסף?

נעזוב לרגע את הבולשיט האירגוני/פיננסי. לענבל אין כסף משלה ולקופות החולים אין כסף משלהן. הכל כספי מס הבריאות ותקציב הממשלה. כלומר גם איכילוב, כמו כל בית חולים  של קופת חולים הכללית לא באמת משלמים דבר וחצי דבר. לכסף יש רק מקור אחד: הממשלה.
אבל לפחות בקופות החולים הכסף נלקח מכסף שהיה יכול לשמש לטיפול בחולים או במניעת תחלואה. ואם הממשלה היתה תבונית – די בלתי אפשרי במדינת ישראל – אז אותו חלק מתקציבה שהולך לענבל היה צריך להיות חלק מתקציב הבריאות.
ואם נניח, הנחה סבירה ומקובלת, כי אילו נהגו בבתי החולים הממשלתיים כמו בקופות חולים – אז יש לנו קופה של בערך מיליארד שקל שאמורה להרשם בתקציב הבריאות אבל מוסטת משם לביטוח.

מכאן המסקנה כי מה שיקבלו יורשי פיי גוטמן יבוא מהבריאות שלנו.
אבל, יאמר הספקן, מגיע להם פיצוי, לא?

משל קטועי רגליים

ובכן, התשובה היא לא. במדינת רווחה, כמו ישראל ומדינות אירופה, המדינה עוזרת לנזקקים לסיוע. אם יורשי פיי גוטמן נזקקים לסיוע אזי יש להתייחס אליהם כמו לכל מי שהכנסתו נמוכה.
קחו למשל שני אנשים קטועי רגליים. האחד איבד רגליו כתוצאה מרשלנות רפואית. השני חלה בסוכרת ורגליו נקטעו. האם המדינה צריכה לתת לאחד יותר מאשר לשני? איזה מבחן של צדק מאפשר תוצאה כזו?
לכן צריך לבטל את הזכות של נפגעים לפיצוי ממדינה שמעניקה להם רווחה בהתאם לאמות מידה שיוויוניות.

איך נעניש רופאים שחטאו ברשלנות? כפי שהוסבר גם היום הרופאים לא משלמים ולכן לא נענשים כספית. מבחינה זו דבר לא משתנה. ואם בכלל צריך להעניש – עניין שיעילותו מפוקפקת מה גם שאין ברשלנות רפואית כוונה פלילית – זה לא בכסף.


העצה השבועית (מספר 20) ליו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, נמצאת כאן