רוסיה וישראל: חרם מול חרם



הזמרת לורד מניו זילנד ביטלה הופעה מתוכננת בישראל. מן הסתם הנימוק הוא פוליטי. יש לזמרת משהו נגד המדיניות של הממשלה כאן.  כעת, עם החלטת מרכז הליכוד התובעת מהממשלה לספח את ה"ישובים הישראלים" שבגדה המערבית, אפשר לראות מצב שבו החרם נגד ישראל הולך ומתרחב.
בתגובה פירסם רב ציוני מודעה בוושינגטון פוסט התוקף את הזמרת ומאשים אותה בצביעות ובאנטישמיות. איך מגיעים למסקנות כאלה בגלל חרם על ישראל? במודעה הסביר הרב כי הזמרת לא מחרימה את רוסיה, למשל.
זו לא הפעם הראשונה שהטענה על אפליה בחרם עולה אצל תומכי מדיניות הממשלה. האם אכן צבוע מי שמחרים את ישראל ולא את רוסיה, סין ובשם ההיסטוריה גם את ארצות הברית.

האם הכיבוש הישראלי את שטחי פלסטין דומה או שונה מהכיבוש הסיני את טיבט והכיבוש הרוסי את קרים? התשובה לשאלה הזו אינה בעניין הכיבוש לכשעצמו. טקסס אינה רק עוד דוגמה נוספת – תלוי כמה זמן אחורה אנחנו מוכנים ללכת. המלווינס, סליחה – איי פוקלנד, מה איתם ?
התשובה נמצאת אצל הכובש. אם ממשלת ישראל היתה אומרת מה שממשלות סין ורוסיה אומרות למעשה: "תקפצו לנו" – אז, ובדוחק, היה מקום להשוואה בינן לבין ישראל. אלא שהממשלה כאן נסמכת על נימוקים מוסריים מצד אחד ומצד שני על "זכותנו ההיסטורית" ואלה באים להצדיק את העניין המרכזי המבדיל בין כיבוש לכיבוש: זכויות האזרח של הנכבשים.

בין קרים ואריאל

כל כיבוש גוזל מהנכבשים את זכותם להגדרה עצמית. אלא שזו זכות עם הרבה מגבלות. למשל, האם לתושבי תל אביב יש זכות להגדרה עצמית באופן שהם יכולים להיפרד מישראל? האם לתושבי סקוטלנד הזכות להיפרד מאנגליה, ולתושבי קוויבק הזכות להיפרד מקנדה?
המנוול אביגדור ליברמן, שר ביטחון בממשלה הנוכחית, מבקש לסלק את שטחי ואדי ערה על התושבים הלא יהודים שבו ממדינת ישראל על אף שתושבי האזור לא ביקשו את טובת ההנאה הזו. האם זה מימוש זכות ההגדרה העצמית של שר ביטחון? מותר לשר הפנים להיפרד מבני ברק?
בהבדל מישראל הכיבוש הסיני והרוסי לא גוזל זכויות אדם ואזרח מהנכבשים. השיא בפרשה הזו היה בשבוע שעבר באותו מרכז ליכוד שלמעשה דורש סיפוח פלסטין אבל בסייג אחד: החוק הישראלי לא יחול על הנכבשים. אפילו הזכות הקיימת כיום של תושבי מזרח ירושלים לקבל אזרחות ישראלית לצד תושבות ישראלית – אפילו זה לא מוקנה לנכבשי פלסטין. בדיוק ההפך ממה שקורה בטיבט ובקרים.

בין קרים ושכם

שלא יהיו אי הבנות: אין הצדקה למצב זכויות האדם/האזרח ברוסיה ובסין ככלל. ואין הצדקה לכיבושי רוסיה וסין. ומי ששולל את הכיבושים האלה – למשל הטוענים לצביעות של לורד וה – BDS לא יכול לתמוך בכיבוש הישראלי. ואחרי כל זה נותר הבדל מכריע בין מעשי הנבלה הציוניים לעוולות של רוסיה וסין. אלה מתמקדים בבני אדם – לא בטריטוריה.
יתכבדו המנוולים מהזן הישראלי וילמדו מהמנוולים הרוסים ויחילו את חוקת רוסיה (ישראל) על כלל תושבי קרים (פלסטין). ואז נדבר על צביעות של הזמרת הכלל לא צבועה.


שתפו: